בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

לגליזציה של קנאביס בישראל: הזיות של סטלנים או צו ה...

לגליזציה של קנאביס בישראל: הזיות של סטלנים או צו השעה?

,
השאלה היא לא האם אלא כיצד ומתי. הדרך ללגליזציה של קנאביס אמנם עוד רחוקה אך בלתי נמנעת.

סוגיה שעולה לא אחת בדיונים בקרב מחנה החירות ובציבור הישראלי כולו היא רעיון הלגליזציה של צריכת קנאביס. לעניות דעתי, צריכת קנאביס כיום הינה תופעת פנאי ושפע חדשה יחסית ברובה ובעלת קווי דמיון לתפוצת הקפה והטבק בעולם המערבי. זאת, עוד מבלי לדון בשימושים הנרחבים של הקנאביס לצורכי ייצור שמן, חבלים, סיבים ולצרכים רפואיים. לדעתי, ככל שהשפע בעולם המערבי יצמח ותרבות הצריכה האישית תתפשט, כך גם תתרחב תופעה זו. ככל שמעגל הצרכנים בעולם יתרחב, תהליכי אי הפללה אשר יובילו לבסוף ללגליזציה ימצאו כבלתי נמנעים. מחקר אנגלי שפורסם לאחרונה, מראה שאוכלוסייה משכילה והישגית נוטה לצרוך יותר אלכוהול וקנאביס ופחות טבק ביחס לכלל האוכלוסייה. על פי רוב, אליטות אלו מתאפיינות בהשכלה גבוהה יותר ובהישגיות וכן הן משתתפות יותר מכלל הציבור בהגדרת נורמות חברתיות, קביעת סדרי עדיפויות חברתיים ומיוצגות בשלטון באחוזים גבוהים מאשר חלקן באוכלוסייה. מכאן שלגליזציה היא עניין של זמן בלבד כאשר לאליטות המשכילות אינטרס אישי לאשרה בחוק, כקבוצות שסטטיסטית לחבריהן נטייה מובהקת לצריכת קנאביס.

מצב הקנאביס כיום

למרות שעדיין ישנה עוינות מסוימת בקרב האוכלוסייה כלפי צריכת קנאביס, התופעה רווחת בחברה הישראלית יותר מכפי שפקידים ואנשי הממשל מעריכים או מוכנים להודות. זו אינה תופעה ייחודית לישראל ואף לא חדשה. העישון היה נהוג עוד בקיבוצים וכמובן שבשנות השבעים כאשר ההיפים הגיעו גם לארצנו הקטנטונת.

כיום, ניתן לחלק את השוק בישראל לשלושה פלחים: גידול רפואי; גידול פרטי שמקורו אינו בעולם הפשיעה המסורתית והפצה של ארגוני פשיעה. מרבית הקנאביס הקשור לארגוני פשיעה מוברח ארצה מירדן, מצרים ולבנון ומקורו לרוב בגורמים שאינם ידידותיים לישראל המחפשים רווח כלכלי. למען האמת, מרבית הסחר בסמים בעולם קשור במישרין לטרור אסלאמי. חיזבאללה נחשב כיום לאחד מהגורמים המובילים בתחום, בעיקר בדרום אמריקה וזהו ערוץ המימון המרכזי לפעילותו. כאן טמון טיעון אקוטי שאינו מחודד דיו עבור מקבלי ההחלטות בישראל – המלחמה בסמים (בכלל, לא רק בקנאביס) היא ממקורות ההכנסה הגדולים ביותר לאויבי העולם המערבי. שינוי פשוט במדיניות יכול לפעול לטובת העולם המערבי כולו. מהרמה המדינית ועד לרמת הפרט, דרך הסברה טובה יותר, טיפול ויחס הולם לצרכנים ולמכורים ושיפור הבטיחות למשתמש. יותר מכל, שינוי במדיניות יכול לפגוע קשות בכספי הדמים המממנים ארגוני טרור, אשר יזדקקו למקור הכנסה חלופי.

במדינות אחרות בעולם, בעיקר היכן שאיכות החיים גבוהה, ניתן לראות כבר מהלכי לגליזציה ו/או תופעות של צריכת קנאביס תדירה בקרב האוכלוסייה. בינתיים בישראל, למרות תפוצתו הנרחבת של הצמח, משחק ה"חתול ועכבר" בין הרשויות לציבור בעיצומו כבר שנים ונדמה שלא מתעתד להסתיים, כפי שמיהרו רבים להכתיר במושב הכנסת האחרון. אין זה סוד כי השר לביטחון פנים התנגד בעבר וככל הנראה ימשיך להתנגד, לצריכת קנאביס ובייחוד לנרמול יחס החוק כלפי הצרכנים. לאחרונה נפוצו שמועות שגם שרת המשפטים מצטרפת לחגיגת הספקנות, כך שנראה כי סיכוייו של המהלך נמוכים כעת ואינם מזהירים לעתיד לבוא.

זו הסיבה לספקנות המוחצנת של רבים ביחס לבשורות העקרות של ארדן וחבריו עת הכריזו על שינוי ביחס למשתמשי הקנאביס בכנסת ה-20. זו לא בשורה חדשה אלא למעשה אימוץ חלקי בחוק של מדיניות האכיפה הסלקטיבית של המשטרה. עד כמה שמדובר במצב חוקי מקל יותר כלפי צריכת הקנאביס, חשוב לציין שדווקא מצב כזה עשוי להוכיח עצמו מסוכן יותר לצרכנים שימצאו עצמם משלמים קנסות ו/או ממונפים להסגיר את הסוחרים והמגדלים אחריהם המשטרה רודפת. כל זאת כמובן, תוך דחיקת הצרכנים לפרנס את ארגוני הפשיעה והטרור שימשיכו לשווק קנאביס לכל דכפין עבור בצע כסף.

עמדתו "החדשה" של השר ארדן והשינוי בה נבעו משינוי ביחס הפקידים ברשויות שהבינו כי לא יוכלו להדוף את מגמת הלגליזציה לנצח, אלא אם יתפשרו על פתרון ביניים. הפקידים פנו לתמיכה בשינוי שלא ינשל אותם מתפקידם אך יבטיח את היכולת של הממשל לעסוק ב"נגע הסמים" ובכך ישמור על היקף המשרות הממשלתיות.

במקביל לתהליכים אלו, נוצרו גם מגוון הזדמנויות פז לרווח אישי, בעיקר של חקלאים, חברות פארמה ואנשי עסקים באמצעות קרטליזציה בחסות ממשלתית של משק הקנאביס שעד כה היה כולו שחור או תחת פיקוח הדוק של משרד הבריאות. ניתן למצוא שגשוג בפיתוח חקלאי בתחום, כפי שישראל עושה ועשתה בעבר רווח רב בתחום האגרונומיה וכך גם הרחבת מעגלי הצרכנים. חשוב לזכור כי מעבר לשימוש העצמי למטרות פנאי, צמח הקנאביס תמיד היה חלק מתעשיית החבלים והסיבים בעולם, כמו גם שמן וכמובן שישנם יישומים רפואיים.

מעבר לכל זאת, מנתוני היקפי החרמות הקנאביס שמבצעת המשטרה נדמה כי דווקא בצל בשורת "אי ההפללה", במשטרה מעלים הילוך. בקצב הזה, רבים ימצאו עצמם עם תיקים במשטרה או מאחורי סורג ובריח. בכל אופן, סביר כי הציבור יתקשה לרכוש קנאביס גם אם אחזקתו הייתה הופכת חוקית במושב הכנסת האחרון, שכן המאבק במגדלים ובסוחרים ממשיך בכל הכוח.

אבל למה בכלל צריך קנאביס?

"ישראל מדינה מוקפת אויבים, אם כולם כאן יהיו מסטולים, איך נשרוד?", השאלה הסחית והשכיחה ביותר בעניין קנאביס בישראל, אחרי השאלה "אבל מה יהיה עם הצבא?". גדולתה של ישראל היא דווקא היותה אי של חופש יחסי ודמוקרטיה בתוך ים של טוטליטריות ופונדמנטליזם. כך ישראל קמה ושרדה כשבעים שנים וכך גם היא תמשיך לצמוח ולשגשג כאשר הקנאביס נוכח. תופעת הקנאביס אינה חמורה מתופעת האלכוהול וההקצנה בשתיהן לכדי סכנה רפואית היא צו השעה ללא קשר ללגליזציה. די להיזכר במה שקרה בפסח האחרון בכינרת לנוער ישראלי ולהסתובב בלילות במקומות הבילוי בכדי להיווכח בכך. האינטרס שלא כל תיכוניסט יצרוך קנאביס ברור, לא רק במישור המדיני אלא גם ברמת הפרט – ובסופו של דבר אינטרסים של הפרט חזקים מאינטרסים לאומיים. דוגמא נהדרת לכך ניתן למצוא בהולנד, שם לא תמצאו את כל הצעירים רצים לקופישופס אלא את אותן בעיות שתייה בקרב הנוער בעולם כולו ואחוזי שימוש נמוכים יותר בקנאביס מאשר בארה"ב ובמדינות אירופאיות אחרות. במקביל לכך, הצבא ההולנדי וולונטרי ומקצועי ועיקר מגבלותיו הן דווקא התקצוב ולא העישון.

כל עוד לא מדובר בצריכה שמובילה להתמכרויות קשות יותר, לא רק שאין הבדל בין תופעה זו להתמכרויות אחרות, אלא שאף מדובר בתופעה בריאה יותר מאלכוהוליזם, התמכרות לסוכר, התמכרות לניקוטין ואפילו לקפאין. צרכני קנאביס אינם אלימים ובניגוד לתחושת הכול יכול הנוצרת מצריכת אלכוהול, צרכן הקנאביס מאוד מודע למגבלותיו. בנוסף, מנגנון ההתמכרות של הקנאביס הוא פסיכולוגי ולא פיזיולוגי. הממצאים המדאיגים ביותר בהקשר לצריכה ממושכת של קנאביס הם הידרדרות קוגניטיבית, שכיום הפכה להיות גורם מדאיג עבור כלל האוכלוסייה עם הזינוק בתוחלת החיים ולאור העובדה כי הרגלים ומוצרים רבים נמצאו כמזיקים רפואית. סקרים בקרב צרכנים מראים כי לפרט ישנן סיבות רבות ומגוונות לצריכת קנאביס, אך את כולן ניתן לייחס בסופו של דבר לשאיפה לשיפור איכות החיים – בין אם זה למטרות בילוי או בידור, הנאה ממזון ושתייה, תחליף למשככי כאבים, תחליף לכדורי שינה, תחליף לתרופות פסיכיאטריות, כמחזק ריכוז ו/או יצירתיות ועוד. למעשה, ככל שידוע לרפואה המודרנית כיום, לא מדובר במנהג מסוכן יותר ממנהגים אחרים שאמנם בעלי נזק רפואי פוטנציאלי אך אינם אסורים – כמו שתיית קפה, התמכרות לסוכר, עישון טבק או צריכת תרופות נרחבת.

בסופו של דבר נדמה שהכי קל לחזור להשוואה לאלכוהול, לקפה ולסיגריות אשר יחדיו נוגעות בשגרה של כמעט כל האוכלוסייה האנושית. מדובר בתעשייה רווחית ובבחירה לגיטימית ומידתית של הפרט שכרוכה לכל היותר בפגיעה מצומצמת בעצמו. לפיכך, לדעתי לשאלה "מדוע קנאביס", הכי קל להשיב חזרה "מדוע לא?".

ומה עם הלגליזציה שעברה בכנסת העשרים?

העדכון האחרון בחוק הוא שעד העבירה השלישית הענישה תומר בקנסות המתחילים באלף שקלים והמוכפלים בהמשך. אפשר לומר בביטחון שלמרות המלחמה של המשטרה בתופעה, עישון במקומות פרטיים ואף בשטחים ציבוריים במרכז הארץ ניכר וידוע, גם למחלק הסמים. בהינתן שסבלנות זו תימשך ביחס לעישון עצמו, רק במידה ולא שפר עליכם מזלכם או הייתם חסרי זהירות באופן חריג, ייתכן ותיעצרו בשל עישון (או החזקה כפועל יוצא). השלב הבא אחר הקנסות יהיה ככל הנראה התנדבות בהסברה על סכנות הקנאביס (מעניין איך יעשו את זה בדיוק) או עבודות שירות לציבור. הקנסות הללו יהיו לנטל חדש על הצרכנים וכל עוד קיים אפיק פלילי לצריכת קנאביס, תוכל המשטרה למנף את כל מבוקשה מן הפרט תוך איום בפתיחת תיק שיגרום לפיטורים, ימנע הכנסה ואף מאסר.

המחקר שציינתי בפתיח פורסם לפני מספר חודשים וגורס כי צריכת קנאביס ואלכוהול דווקא שכיחה יותר בקרב ילדים בעלי הישגים גבוהים. במקביל, הסיכוי שיתמכרו לעישון טבק נמוך יותר מאשר כלל האוכלוסייה. המחקר המדובר נערך במשך תשע שנים בבריטניה וסקר אלפי ילדים. מהיקף תופעת הקנאביס במוסדות האקדמיים בבריטניה ובישראל ניתן ללמוד כי למחקר רלוונטיות כלשהיא. ילדים הישגיים הם ברובם בעלי השכלה גבוהה ונוטים להשתלב במשרות בכירות יותר ביחס ליתר האוכלוסייה – כלומר, מדובר בתופעה שכיחה מאוד בקרב האליטות בציבור. אליטות המרכיבות את הממשל, בין אם בדרג הפקידותי, האקטיביסטי או הפוליטי. לאותה אליטה, הכוללת צרכני קנביס בעבר ו/או בהווה, תהא גישה חיובית יותר כלפי קנאביס ביחס ליתר האוכלוסייה. אם כן, עוד מבלי לדון בקשרים עסקיים המקודמים בכנסת ובתועלות אחרות של אי הפללה ו/או לגליזציה – קיים כאן כוח מניע חזק ואישי המבשר על שינוי.

מה עם מה שכבר חוקי?

על פי עמדת משרד הבריאות ובראשו השר ליצמן, למרות שניתנים מרשמים לקנאביס רפואי, ישראל רחוקה מן הפתרון הקליפורני. עם זאת, חשוב לציין כי מנקודת המבט של הרפואה המודרנית נראה דווקא כי מוקדם להספיד את הנושא מאחר וישנה מגמה עולמית של לגיטימיות השימוש בקנאביס כטיפול רפואי, בעיקר אנטי תסמיני, במגוון בעיות רפואיות שרק מתרחבות ובעיקר במחלות כרוניות שנפוצות יותר ויותר בקרב האוכלוסייה המערבית. כבעל תואר ראשון בביולוגיה וכימיה ובעל עניין רב בעיסוק ברפואה בעבר, אעדיף בכל יום לראות פציינטים צרכני קנאביס מאשר זומבים מטושטשים "בלית ברירה אחרת" ממגוון של תרופות בעלות תופעות לוואי נוראיות שלא אחת חברות הפארמה משווקות כמעט באין מפריע דרך הממסד הרפואי.

גידול קנאביס למטרות רפואיות, בראשן ייצוא, מתרחב כי שוק הקנאביס העולמי עדיין מתפתח. ישראל הינה מעצמה עולמית בתחום הקנאביס הרפואי ומדובר במכרה זהב ירוק שלא הממשלה ולא בעליו יוותרו עליו (ובעיקר על הכנסותיו) בקלות. מדובר בעיקר במכירת צמחים מהונדסים גנטית, בעיקר לשימושים רפואיים. למיטב ידיעתי כיום ישנם בישראל שבעה מגדלים ברישיון וככל הנראה המצב לא ישתנה ובוודאי שהצורך ברישיון לגידול מסחרי לא יבוטל. בקיצור, יש מצב שכסף לא צומח על עצים, אבל שיחים מסתדרים לא רע, בייחוד כשהשוק סגור ברגולציות מחמירות. מאידך, ברור כי עדיף לפרט שיתקיים בכל מדינה בה קנאביס אינו חוקי שוק קנאביס קרטליסטי מאשר שוק שחור הנגוע בפלילים.

לסיכום

כפי שכתבתי בפתיחה למאמר, המפתח לוודאותי בנוגע להיותה של לגליזציה בלתי נמנעת, הוא תפוצתה של התופעה בקרב האליטות בעולם כולו. בנוסף לכך, ישנם מניעי יעילות ורווח ברמת הפרט וברמת הממשל וזאת עוד מבלי שהועלו במאמר מגוון רב של השפעות כלכליות ופוליטיות כמו התרחבות בתיירות, בשירותים ובתרבות הפנאי ואף תועלת רפואית. אולי המצב בישראל כיום אינו אידיאלי אך בסופו של דבר נדמה שבקרוב נשב איש תחת גפנו, תחת תאנתו ותחת שיח קנאביסו.

הכתבה פורסמה במקור בעיתון אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה: "סטודנטיאלי"


קרדיט תצלום:
oswaldo
שתף:
 
  • עומרי חן

    עומרי עוסק בפוליטיקה ופעיל בתנועת הליכוד והתנועה הליברלית החדשה, איש חירות, בוגר תואר ראשון בכימיה וביולוגיה מאוניברסיטת ת"א, וחובב אוכל מושבע. כותב בעיקר על פוליטיקה ישראלית, חירות, אוכל ומדע.