השבוע הודיעה שלי יחימוביץ' על עזיבת החיים הפוליטיים לעת עתה. התקשורת שיבחה את יחימוביץ' על עשייתה הציבורית, על תרומתה ל"מאבקים חשובים", על קידום השיח ועל היותה ממובילות המחנה החברתי, לוחמת הצדק והשוויון, האחווה והסולידריות. בתוך התרפקות זו הוזכר רבות החוק שנחשב לפאר יצירתה של יחימוביץ כמחוקקת: "חוק שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים". שר האוצר משה כחלון אף הוא הצטרף לחגיגת המחמאות וטען ש"אין ערכי, מוסרי וצודק" מחוק זה. מהי תפישת העולם העומדת בבסיס החוק? האם הוא אכן המוסרי מכולם? והאם הוא קידם את המטרות הרצויות?
 4 דקות

האם, למרות היו"ר החדש-ישן, מפלגת העבודה מסוגלת להתעשת ולהקיא מתוכה את ה'לוזריות' והתבוסתנות?
 4 דקות

"זה אינו הסוף. זה אינו אפילו תחילת הסוף. זה רק, אולי, הסוף של ההתחלה" (וינסטון צ'רצ'יל). המלחמה על הדמוקרטיה והליברליות בעידן החדש רק החלה, והמציאות המופרעת שאנו עדים לה היא רק קצה הקרחון. נתניהו וספיחיו הם רק דוגמא ישראלית מוצלחת של התפוררות התפיסות הישנות ברחבי העולם המערבי וקריסה טוטאלית של אמון הציבור במערכות שאינן מתפקדות ואינן מייצגות אותו. ברוכים הבאים לעידן המבוכה. אנא הדקו חגורות.
 4 דקות

חמישה עשר אזרחים מתו מירי משטרה בחמש השנים האחרונות, ביניהם שני אתיופים. יכול להיות שהם לא היו מתים אם המשטרה הייתה מתנהלת באופן מקצועי יותר, ויכול להיות שהם לא היו מתים אם הם היו לבנים. כל אלו בגדר האפשרות, אבל גם אם ניקח את הגרסה הכי גרועה, ובה כל הנורים הם חפים מפשע שלא עשו דבר מלבד להיוולד בצבע הלא נכון - זה מה שמצדיק הפעלת אלימות קשה על רכוש, על שוטרים שממלאים את תפקידם ועל עוברי אורח חפים מפשע?
 4 דקות

מותו הטרגי של סלומון טקה בידי קצין משטרה הצית את זעם הקהילה האתיופית, שהחליטה למחות באופן אלים ולא חוקי ולחסום את כבישי הארץ. למרות שאינה חוקית, נראה שבשנים האחרונות תופעת חסימת הכבישים הולכת והופכת יותר פופולרית. נכים, חרדים, עובדים סוציאליים, עובדי "מלט הר טוב" ויוצאי הקהילה האתיופית - כולם השתמשו בכלי הזה בשנים האחרונות לטובת מאבקם – יהא המאבק אשר יהא. מהן ההשלכות של הפגנות פרועות אלה על שלטון החוק בישראל ועל החברה הישראלית כולה?
 4 דקות

הבחירות הקרובות לא יהיו דומות לבחירות שקדמו להן. השינויים שהתרחשו החל מה-9 באפריל ועד עכשיו, יחדדו סוגיות מסוימות ויעצבו מחדש את קווי המתאר הפוליטיים. להלן מספר סוגיות פוליטיות-סוציולוגיות מעניינות העומדות בפתח המערכה הנוכחית.
 5 דקות

בעקבות סבבי הלחימה האחרונים ברצועת עזה, מאמר זה מבקש להציע זווית ראייה חדשה על הכרוניקה האלימה בה אנו לכודים. בניגוד לטיעונים המקובלים המבקשים לייחס את האלימות לפעולה כזו או אחרת של שחקן ספציפי, המאמר מבקש לראות את המתרחש ברצועת עזה כחלק מתהליך אזורי רחב יותר, אשר ייתכן וניתן לראות בו "אביב ערבי חדש". הסתכלות זאת, כפי שיוסבר, משליכה באופן משמעותי על המדיניות הישראלית המומלצת בסוגיה.
 3 דקות

על פניו, בכותרת טמונה סתירה: הרי מפלגת זהות הציגה את המצע הליברלי ביותר מכל 40 הרשימות לכנסת ה-21, שכלל את הרחבת חירויות הפרט בתחומי הכלכלה, החברה והחינוך, הפרטת חלק מהחברות הממשלתיות והתקדמות משמעותית בהפרדת הדת מהמדינה. למרות כל זאת, אלמנטים מסוימים של המנהיג, פייגלין, וכן חלקים במצע של זהות פגעו במחנה החירות מבחינה אלקטורלית. לא זו בלבד שזהות תרמה רבות לפיצול מחנה החירות, היא גם צמצמה – ועודנה מצמצמת - את הפוטנציאל האלקטורלי של מחנה זה.
 4 דקות

ראיון עם ד"ר רפאל מינס, ממייסדי מפלגת זהות ורשימת 7 ברשימת המפלגה לכנסת.
 5 דקות

קווים לדמותה של תנועת־נגד אינטלקטואלית ששמה לה למטרה לבלום את השפעת השמאל הישראלי החדש על הציבור הרחב.
 4 דקות