#המזרח_התיכון







ששת ימים תעשה מלחמה: המלחמה שיצרה מזרח תיכון חדש

, 22 יולי
ב-11 ביוני 1967 הגיע לקיצו אחד מהאירועים המסעירים בהיסטוריה של העם היהודי. לאחר פרק זמן מורט עצבים, שנמשך מספר שבועות, בו התגרו מדינות ערב בישראל ואיימו להשמידה, נכנס המזרח התיכון להתנגשות שבסופה הושג אחד הניצחונות המזהירים בהיסטוריה של הלוחמה המודרנית. השם שניתן לאותה מלחמה היווה פרפראזה לפסוק "ששת ימים תעשה מלאכה" מספר ויקרא, שהנחיל לעם היהודי את מצוות השבת. אלוהים ברא עולם חדש בשישה ימים, ואילו הניצחון הישראלי במלחמה, גם כן בשישה ימים, יצר במידה מסוימת מזרח תיכון חדש ופוליטיקה אזורית ובינלאומית חדשה. עיון מעמיק באירועים שלאחר המלחמה מעלה את השאלות הבאות: כיצד העלתה המלחמה את חשיבותן של זכויות היסטוריות כבסיס מוסרי לשליטה בשטחים שנכבשו במהלכה?; ומה היו השינויים שחווה העולם הערבי לאחריה? – על כך אנסה לתת מענה במאמר שלפניכם. לפני שאצלול למאמר אציין כי חלק מהעובדות ההיסטוריות המופיעות בו מבוסס במידה רבה על ספרו של מייקל אורן, "שישה ימים של מלחמה – המערכה ששינתה את המזרח התיכון", אשר פורסם בעברית בשנת 2004.
 5 דקות












הים האדום כמרקחה: מאבקי הכוחות והאינטרסים של ישראל באגן ים סוף

, 12 אוגוסט
אגן ים סוף, הנמצא לדרומה של מדינת ישראל, ומהווה נתיב מסחר ותנועה נוסף עבור המדינה, עובר לאחרונה תהפוכות רבות, הכוללות אתגרים, סכנות והזדמנויות רבות. אגן ים סוף הפך בשנים האחרונות לזירת מאבק פוליטית, מדינית וצבאית, שמכילה בה בעת תחרות בין מעצמות, מאבקים אזוריים וסכסוכים מקומיים. בנוסף, מהווה אגן ים סוף כר נרחב לפעילות ולתחרות כלכלית, שכוללת הקמת תשתיות, פרויקטים של פיתוח, פרויקטים סביבתיים, פעילות מסחר ענפה. מבחינת ישראל, המתרחש באגן ים סוף הוא בעל חשיבות לאינטרסים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים של המדינה. מאמר זה מתאר את המתחולל בזירת אגן ים סוף, סוקר את ההתפתחויות האחרונות בתחומים השונים, מצביע על האינטרסים של מדינת ישראל, וקורא בסופו לנצל את שעת הכושר הקיימת, ולבחון כיצד ישראל יכולה להשתלב יותר במרחב זה, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה מדינית.
 5 דקות



בין סיכון מחושב ליציבות נגררת: שתי פרספקטיבות להסכם הגרעין עם איראן

, 13 מאי
הודעתו של נשיא ארצות הברית על הפרישה מהסכם הגרעין מהווה את נקודת השיא של ויכוח ארוך אודות התבונה שבמהלך זה. למעשה, שני צדדיו של הוויכוח אינם אלא סימפטומים לשתי גישות אסטרטגיות מנוגדות. כל עוד לא מתנהל ויכוח עקרוני בשאלה התאורטית, נראה שכל צד צודק לפי דרכו, בעודו משקף את ההיגיון הפנימי הטמון בשיטתו הוא.
 4 דקות






התפנית המפתיעה ביחסי סעודיה-רוסיה: אינטרסים משותפים, נקודות מחלוקת וציפיות לעתיד

, 11 פברואר
לאחרונה, ניתן להצביע על תפנית מפתיעה במאזן הכוחות במזרח התיכון, הכוללת התחממות מתונה ביחסי רוסיה וערב הסעודית. על רקע הנסיגה האמריקאית מהאזור, וניסיונותיה של רוסיה לבסס לעצמה מאחזים אסטרטגיים לטווח הארוך, מבינים שני הצדדים את החשיבות בדיאלוג אסטרטגי ב"תחום האפור" של מפת האינטרסים.
 5 דקות



ראיון עם ד"ר אורי גולדברג: "מאה מיליון הצפיות של ד"ר מרדכי קידר מעידות על צימאון לפרובוקציה"

, 11 ינואר
מרצה במרכז שלם וחוקר בפורום לחשיבה אזורית, ד"ר גולדברג פורש בריאיון את תרומתו הענפה והחשובה של הפורום לשיח בארץ, מבקר באופן נוקב את ד"ר מרדכי קידר ומנתח את האירועים האחרונים המתרחשים באיראן.
 7 דקות