#ימין










פרק 1: ד”ר רן ברץ על מורשתו הפוליטית של זאב ז’בוטינסקי

, 2 יולי
זאב ז'בוטסינקי מוכר בישראל כהוגה הדעות של הימין. אבל, בשנים האחרונות, אפשר לזהות שתי מגמות ביחס של החברה הישראלית לז'בוטינסקי. מצד אחד, ז'בוטינסקי מהווה יותר ויותר מקור סמכות שמשתמשים בו כדי להצדיק דעות פוליטיות מסוימות. מצד שני, משתמשים בו שני הכוחות המרכזיים בפוליטיקה. זאת אומרת, יש פולמוס על מורשתו הפוליטית של זאב ז'בוטינסקי. יש ז'בוטינסקי של הימין, ויש ז'בוטינסקי של השמאל. אלו שתי תפיסות שונות במורשתו הפוליטית. בימין רואים בז'בוטינסקי מקור השראה לתמיכה בשוק חופשי, אבל בשמאל רואים בו מקור לתמיכה דווקא במדיניות סוציאלית; יש ז'בוטינסקי של קיר ברזל, ויש ז'בוטינסקי של מדינה עם ראש ממשלה יהודי וסגן ערבי; יש ז'בוטינסקי של דמוקרטיה ייצוגית שבה הרוב קובע, ויש ז'בוטינסקי של עליונות חירות הפרט על הכרעת הרוב. אם כך, יש לשאול: האם יכול ז'בוטינסקי באמת להיות מקור השראה לחשיבה ימנית ושמרנית בישראל? עם השאלה המנקרת הזאת, ועם שלל הדילמות שכרוכות בה, בפרק זה פונה בנימין שוורץ לרן ברץ, כדי לדון ב"מורשתו הפוליטית של זאב ז'בוטינסקי".
 דקה אחת



על המשמעות: פרק 3 – בעקבות הספר 'עימות בין השקפות' ומקורות העימות בין הימין לשמאל

, 28 מאי
אי פעם תהיתם מדוע פוליטיקאים מימין ומשמאל בדרך כלל בעלי דעה הפוכה על כמעט כל נושא? בפרק זה נדון בהבדלים הקיימים בין אידאולוגיות שונות אשר מתויגות לרוב בתור ימין או שמאל ונחקור את הרעיונות השורשיים העומדים לרגליה של כל אידאולוגיה ומביאים להבדלים הללו. סקרנו את ספרו של הכלכלן האמריקאי תומאס סואל, "עימות בין השקפות", אשר מסביר את ההבדלים שסואל מייחס בין "ההשקפה הגדורה" ו"ההשקפה הלא גדורה", כלשונו. שוחחנו על ההבדלים בין שתי הגישות אודות ההנחות על טבע האדם, זהירות פשרה, מוסר חברתי, היחס לתבונה היסטורית, ויחס לתכנון חברתי. בפרק נדבר על ההוגים המרכזיים שהשפיעו על כל השקפה ונסביר את רעיונותיהם ודעותיהם על הסדר האידיאלי ביותר של החברה.
 דקה אחת