ירידתה של מפלגת העבודה בסקרים החזירה את שיח חשבון הנפש בקרב תומכיה. מחד, ישנם גורמים הסוברים שהמפלגה צריכה "להתמרכז", להתאים את עצמה לשיח הקיים ולהסיר את "כתם" ה-'סמול'. מאידך, קיימים גורמים הסוברים שנסיגתה של המפלגה נובעת דווקא בגלל אותה "התמרכזות", ועל מנת להחזיר את המצביעים צריך לחדד עמדות ולהיות שמאל בועט ואידיאולוגי כמו סנדרס בארה"ב או קורבין בבריטניה. במאמר אני מעוניין להעלות טענה בסיסית יותר, והיא שלא מיקום המפלגה על הציר הפוליטי הוא שמוביל לשקיעתה, אלא היעדר הגורמים שהובילו להצלחתה בעבר; השקפת העולם הייחודית שלה ועיקרון הפרגמטיזם. בכדי להבין זאת צריך לחזור לשורשים של המפלגה, ולהסביר מדוע היא ממוקמת בשמאל הפוליטי, ובכל זאת נבדלת ממרצ.
 5 דקות

הסיפור אודות הייעוץ שהעניק משה קלוגהפט לתמר זנדברג יחלוף במהרה. אולם, הסיפור חשף את הבעיות המבניות המאפיינות את השמאל הישראלי, והן קשות הרבה וחמורות הרבה יותר.
 3 דקות

אבי גבאי מתניע שינויים חשובים במפלגת העבודה, וחשוב להאיר אותם בפני הציבור הרחב.
 3 דקות