#פוליטיקה







מאוסלו ועד היום – דו"ח מצב זכויות אדם

, 16 יוני
חצי יובל לאחר הסכמי אוסלו, איך הקמת הרשות השפיעה על תושבי יהודה ושומרון הערבים ועל התלות הכלכלית והחברתית שלהם במדינת ישראל? מחקר חדש זה של המכון סוקר במבט רחב שלוש סוגיות בתחום זכויות האדם ביהודה ושומרון: תעסוקת פלסטינים בישראל, טיפול בחולים פלסטינים בבתי החולים בישראל ותפקוד המעברים. המחקר בחן את המדיניות הישראלית בכל אחד מן הנושאים הנידונים ואת יישומה של מדיניות זו מאז הסכמי אוסלו ועד היום, במלאת כחצי יובל.
 דקה אחת



הדרך לאושר: מהו האושר וכיצד יש לחתור אליו? – פרופ' יורם יובל וטל צפאני

, 12 יוני
המשתתפים דנו בהגדרת האושר ובגישות שונות להשיגו, וכן קיבלו שאלות מהקהל במגוון סוגיות, חלקן אף בעלי טון פוליטי חריף. החיבור בין החתירה לאושר לספירה הפוליטית היה מתבקש, פרופ' יובל הגדיר את נטייתו הפוליטית כ"סוציאל דמוקרטיה" בעוד צפאני ביסס את טיעוניו בתפיסה קפיטליסטית.
 דקה אחת



ראובן מראיין את הרב ד"ר מיכאל אברהם: מרקסיזם, פוסטמודרניזם ואקטואליה

, 10 יוני
ראיון עם הרב ד"ר מיכאל אברהם על מרקסיזם, פוסט מודרניזם, השלכות פוליטיות והאלטרנטיבה לחשיבה מסוג זה. אברהם מזכיר מספר מאמרים שהוא כתב במהלך הראיון, וניתן לקבל מושג רחב יותר על הנושאים הנידונים באתרו - https://mikyab.net/
 דקה אחת



על המשמעות: פרק 3 – בעקבות הספר 'עימות בין השקפות' ומקורות העימות בין הימין לשמאל

, 28 מאי
אי פעם תהיתם מדוע פוליטיקאים מימין ומשמאל בדרך כלל בעלי דעה הפוכה על כמעט כל נושא? בפרק זה נדון בהבדלים הקיימים בין אידאולוגיות שונות אשר מתויגות לרוב בתור ימין או שמאל ונחקור את הרעיונות השורשיים העומדים לרגליה של כל אידאולוגיה ומביאים להבדלים הללו. סקרנו את ספרו של הכלכלן האמריקאי תומאס סואל, "עימות בין השקפות", אשר מסביר את ההבדלים שסואל מייחס בין "ההשקפה הגדורה" ו"ההשקפה הלא גדורה", כלשונו. שוחחנו על ההבדלים בין שתי הגישות אודות ההנחות על טבע האדם, זהירות פשרה, מוסר חברתי, היחס לתבונה היסטורית, ויחס לתכנון חברתי. בפרק נדבר על ההוגים המרכזיים שהשפיעו על כל השקפה ונסביר את רעיונותיהם ודעותיהם על הסדר האידיאלי ביותר של החברה.
 דקה אחת






חירות, בתוספת בית מקדש בצד: כיצד פייגלין ומפלגת זהות פוגעים במחנה החירות?

, 22 מאי
על פניו, בכותרת טמונה סתירה: הרי מפלגת זהות הציגה את המצע הליברלי ביותר מכל 40 הרשימות לכנסת ה-21, שכלל את הרחבת חירויות הפרט בתחומי הכלכלה, החברה והחינוך, הפרטת חלק מהחברות הממשלתיות והתקדמות משמעותית בהפרדת הדת מהמדינה. למרות כל זאת, אלמנטים מסוימים של המנהיג, פייגלין, וכן חלקים במצע של זהות פגעו במחנה החירות מבחינה אלקטורלית. לא זו בלבד שזהות תרמה רבות לפיצול מחנה החירות, היא גם צמצמה – ועודנה מצמצמת - את הפוטנציאל האלקטורלי של מחנה זה.
 4 דקות






שמרנות וחירות: מה ההבדל בין ליברליזם לבין שמירה על החירות?

, 19 מאי
למושג 'חירות' יש משיכה ערכית מיוחדת והוא עומד בבסיס המשטר הפוליטי המודרני. אלא, שבאותה מידה שאנו רוכשים כבוד לחירות, כך רבו הפירושים השונים הניתנים לה. כיום ניתן לראות פוליטיקאים, משני צידי המתרס, המזדהים כליברלים, אך לא תמיד ברור מהו הליברליזם? מהן גבולותיה של החירות? והאם בכלל יש הבדל בין ליברליזם לחירות?
 3 דקות



על המשמעות: פרק 2 – האם שיטת הבחירות בישראל מאפשרת קיום דמוקרטיה בריאה?

, 15 מאי
בפרק זה עתר פורת ראיין את עו"ד תמיר דורטל על שיטת הבחירות בישראל. בשיחתם הם הזכירו קטעים משמעותיים מ"הפדרליסט" ועל האימפליקציות שלו על שיטות משטר כיום בעולם. יחד הם סקרו את שיטת הבחירות בישראל, כיצד היא שונה משאר העולם ומה יתרונותיה וחסרונותיה ביחס לשיטות אחרות. הם ניתחו את צורת הבחירות בפריימריז והסבירו כיצד הפריימיריז מעודד את הועדים להשתלט על המפלגות הגדולות, ואלו שיטות בחירה נהוגות במדינות אחרות בעולם.
 דקה אחת