#פוליטיקה










פרק 11 – אברום תומר: הילד במרכז והבלבול מסביב, על החינוך הדמוקרטי ושברו

, 24 יולי
אירחנו את אברום תומר לשיחה סביב מאמרו "יצירתיות בחלל החינוכי" שפורסם בגיליון ה-14 של השילוח. על החינוך חילוני מול יהודי טען כי "החינוך החילוני ברובו המכריע מונע מהצעירים יכולת אוריינית ביהדות, בעוד שהחינוך הדתי כמעט לא חושף את חניכיו לאוצרות תרבות שאינם נכללים בארון הספרים היהודי". לכך הוסיף ביקורת חריפה על מערכת החינוך, וטען כי "את מקום הידע והמסורת התרבותית החליפו תועלתנות כלכלית וריקנות ערכית".
 דקה אחת









שמים סוף לדיכוטומיה: סוציאל-דמוקרטיה איננה מרקסיזם אורתודוקסי או בולשביזם סמוי

, 15 יולי
התגברות השיח הכלכלי בישראל הובילה להיווצרות דיון מבורך שעד לא מזמן התקיים על אש קרה, בין שתי הגישות המרכזיות מהשמאל ומהימין. לצד הברכה ששיח זה מביא, קיימת גם דיכוטומיה משני הצדדים המרדדת את השיח ואיננה מבחינה בהבדלים הרבים בגישות הקיימות בתוכם. במקרה של סוציאליזם, הדבר בא לידי ביטוי בהתבטאויות כגון של השר לשעבר גלנט ואף כאן במערכת "זווית אחרת" בתגובות לריאיון שהתקיים עם יולי תמיר. אף על פי שאינני נמנה עם המחנה הסוציאל-דמוקרטי, אני חש צורך לשים דגש על השימוש המוטעה לדעתי במושגים הנובע מאותה דיכוטומיה. מהבחינה הזאת סוציאל דמוקרטיה הינה משנה אידאולוגית סדורה הנבדלת בצורה מוחלטת מהקומוניזם הבולשביקי והפופוליזם הצ'אביסטי-ונצואלני; ובשונה מהמושג החדש והאמורפי "סוציאליזם דמוקרטי" שבו משתעשע בן שפירו, באה הסוציאל-דמוקרטיה עם עקרונות ברורים, לפיהם המדינה מפקחת על השוק ולא מנהלת אותו. 
 3 דקות






פרק 1: ד”ר רן ברץ על מורשתו הפוליטית של זאב ז’בוטינסקי

, 2 יולי
זאב ז'בוטסינקי מוכר בישראל כהוגה הדעות של הימין. אבל, בשנים האחרונות, אפשר לזהות שתי מגמות ביחס של החברה הישראלית לז'בוטינסקי. מצד אחד, ז'בוטינסקי מהווה יותר ויותר מקור סמכות שמשתמשים בו כדי להצדיק דעות פוליטיות מסוימות. מצד שני, משתמשים בו שני הכוחות המרכזיים בפוליטיקה. זאת אומרת, יש פולמוס על מורשתו הפוליטית של זאב ז'בוטינסקי. יש ז'בוטינסקי של הימין, ויש ז'בוטינסקי של השמאל. אלו שתי תפיסות שונות במורשתו הפוליטית. בימין רואים בז'בוטינסקי מקור השראה לתמיכה בשוק חופשי, אבל בשמאל רואים בו מקור לתמיכה דווקא במדיניות סוציאלית; יש ז'בוטינסקי של קיר ברזל, ויש ז'בוטינסקי של מדינה עם ראש ממשלה יהודי וסגן ערבי; יש ז'בוטינסקי של דמוקרטיה ייצוגית שבה הרוב קובע, ויש ז'בוטינסקי של עליונות חירות הפרט על הכרעת הרוב. אם כך, יש לשאול: האם יכול ז'בוטינסקי באמת להיות מקור השראה לחשיבה ימנית ושמרנית בישראל? עם השאלה המנקרת הזאת, ועם שלל הדילמות שכרוכות בה, בפרק זה פונה בנימין שוורץ לרן ברץ, כדי לדון ב"מורשתו הפוליטית של זאב ז'בוטינסקי".
 דקה אחת



פרק 7 – אלעד מלכא: בלי כלים למשול, כשל הרשויות המקומיות בישראל

, 26 יוני
אלעד מלכא הוא חבר מועצת עיריית ירושלים, חבר תנועת "הליכוד", מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, מרצה לכלכלה במכינות קדם צבאיות וכותב קבוע באתר "מידה". עו"ד תמיר דורטל ראיין את אלעד ודיבר אתו על סוגיית הרשויות המקומיות בישראל.
 דקה אחת



מאוסלו ועד היום – דו"ח מצב זכויות אדם

, 16 יוני
חצי יובל לאחר הסכמי אוסלו, איך הקמת הרשות השפיעה על תושבי יהודה ושומרון הערבים ועל התלות הכלכלית והחברתית שלהם במדינת ישראל? מחקר חדש זה של המכון סוקר במבט רחב שלוש סוגיות בתחום זכויות האדם ביהודה ושומרון: תעסוקת פלסטינים בישראל, טיפול בחולים פלסטינים בבתי החולים בישראל ותפקוד המעברים. המחקר בחן את המדיניות הישראלית בכל אחד מן הנושאים הנידונים ואת יישומה של מדיניות זו מאז הסכמי אוסלו ועד היום, במלאת כחצי יובל.
 דקה אחת



הדרך לאושר: מהו האושר וכיצד יש לחתור אליו? – פרופ' יורם יובל וטל צפאני

, 12 יוני
המשתתפים דנו בהגדרת האושר ובגישות שונות להשיגו, וכן קיבלו שאלות מהקהל במגוון סוגיות, חלקן אף בעלי טון פוליטי חריף. החיבור בין החתירה לאושר לספירה הפוליטית היה מתבקש, פרופ' יובל הגדיר את נטייתו הפוליטית כ"סוציאל דמוקרטיה" בעוד צפאני ביסס את טיעוניו בתפיסה קפיטליסטית.
 דקה אחת