#פילוסופיה_פוליטית










שמים סוף לדיכוטומיה: סוציאל-דמוקרטיה איננה מרקסיזם אורתודוקסי או בולשביזם סמוי

, 15 יולי
התגברות השיח הכלכלי בישראל הובילה להיווצרות דיון מבורך שעד לא מזמן התקיים על אש קרה, בין שתי הגישות המרכזיות מהשמאל ומהימין. לצד הברכה ששיח זה מביא, קיימת גם דיכוטומיה משני הצדדים המרדדת את השיח ואיננה מבחינה בהבדלים הרבים בגישות הקיימות בתוכם. במקרה של סוציאליזם, הדבר בא לידי ביטוי בהתבטאויות כגון של השר לשעבר גלנט ואף כאן במערכת "זווית אחרת" בתגובות לריאיון שהתקיים עם יולי תמיר. אף על פי שאינני נמנה עם המחנה הסוציאל-דמוקרטי, אני חש צורך לשים דגש על השימוש המוטעה לדעתי במושגים הנובע מאותה דיכוטומיה. מהבחינה הזאת סוציאל דמוקרטיה הינה משנה אידאולוגית סדורה הנבדלת בצורה מוחלטת מהקומוניזם הבולשביקי והפופוליזם הצ'אביסטי-ונצואלני; ובשונה מהמושג החדש והאמורפי "סוציאליזם דמוקרטי" שבו משתעשע בן שפירו, באה הסוציאל-דמוקרטיה עם עקרונות ברורים, לפיהם המדינה מפקחת על השוק ולא מנהלת אותו. 
 3 דקות



המקראה הלאומית ליברלית

, 12 יולי
בסרטון עמית מציג מחקר הצולל אל מקורות הלאומיות הליברלית. בתקופה בה הרעיון של מדינות לאום מוצג רבות כסותר את חירויות הפרט, חשוב לזכור שהתפתחות ההגות הלאומית הלכה יד ביד עם תפיסת עולם ליברלית. עם מציני, מיל ורנאן באירופה, ובשיח היהודי מז'בוטינסקי ועד וולצר, הלאומיות הליברלית מבוססת היטב רעיונית, ובעלת בשורה רלוונטית מאוד לחברה העכשווית. קישור למקראה המלאה בתגובה הראשונה.
 דקה אחת



עידן המבוכה: בין המדינה הארכאית לדמוקרטיה בעידן החדש

, 8 יולי
"זה אינו הסוף. זה אינו אפילו תחילת הסוף. זה רק, אולי, הסוף של ההתחלה" (וינסטון צ'רצ'יל). המלחמה על הדמוקרטיה והליברליות בעידן החדש רק החלה, והמציאות המופרעת שאנו עדים לה היא רק קצה הקרחון. נתניהו וספיחיו הם רק דוגמא ישראלית מוצלחת של התפוררות התפיסות הישנות ברחבי העולם המערבי וקריסה טוטאלית של אמון הציבור במערכות שאינן מתפקדות ואינן מייצגות אותו. ברוכים הבאים לעידן המבוכה. אנא הדקו חגורות.
 4 דקות



פרק 8 – שמחה רוטמן: ההיסטוריה הייחודית של "חוקת" מדינת ישראל

, 3 יולי
"התנועה למשילות ודמוקרטיה" פועלת לשמירת האיזונים בין המרכיבים השונים בשלטון במדינת ישראל ועל הערכים הדמוקרטיים. עו"ד שמחה רוטמן הוא ממייסדיה (יחד עם יהודה עמרני) והאורח שלנו בפרק זה. על פי התנועה, הכרעת הרוב, זכויות הפרט, הגינות שלטונית ושקיפות הן הבסיס לחברה דמוקרטית. בשיחה מתאר עו"ד רוטמן את התפתחות המהפכה השיפוטית שיצר בית המשפט העליון. לדבריו: בית המשפט העליון נכנס לוואקום שלטוני. וזאת למרות שהכנסת לא חוקקה חוקה, והיה ברור שהיא הסמכות הבלעדית בכל הקשור להכרעות שלטוניות. עו"ד רוטמן מסביר את משנתו לגבי ההבדלים בין ה"חוקה" הלא רשמית שלנו לחוקה האמריקאית. "כל אזרח משכיל בארה"ב יודע מי הכותבים של החוקה האמריקאית. אצלינו, מעטים יודעים שה"חוקה" שלנו מבוססת על סמך שיטות של פילוסופים מחו"ל שלא עסקו מעולם במשפט הישראלי. פשוט השופטים ברק ושמגר אהבו את תפיסותיהם".
 דקה אחת



פרק 1: ד”ר רן ברץ על מורשתו הפוליטית של זאב ז’בוטינסקי

, 2 יולי
זאב ז'בוטסינקי מוכר בישראל כהוגה הדעות של הימין. אבל, בשנים האחרונות, אפשר לזהות שתי מגמות ביחס של החברה הישראלית לז'בוטינסקי. מצד אחד, ז'בוטינסקי מהווה יותר ויותר מקור סמכות שמשתמשים בו כדי להצדיק דעות פוליטיות מסוימות. מצד שני, משתמשים בו שני הכוחות המרכזיים בפוליטיקה. זאת אומרת, יש פולמוס על מורשתו הפוליטית של זאב ז'בוטינסקי. יש ז'בוטינסקי של הימין, ויש ז'בוטינסקי של השמאל. אלו שתי תפיסות שונות במורשתו הפוליטית. בימין רואים בז'בוטינסקי מקור השראה לתמיכה בשוק חופשי, אבל בשמאל רואים בו מקור לתמיכה דווקא במדיניות סוציאלית; יש ז'בוטינסקי של קיר ברזל, ויש ז'בוטינסקי של מדינה עם ראש ממשלה יהודי וסגן ערבי; יש ז'בוטינסקי של דמוקרטיה ייצוגית שבה הרוב קובע, ויש ז'בוטינסקי של עליונות חירות הפרט על הכרעת הרוב. אם כך, יש לשאול: האם יכול ז'בוטינסקי באמת להיות מקור השראה לחשיבה ימנית ושמרנית בישראל? עם השאלה המנקרת הזאת, ועם שלל הדילמות שכרוכות בה, בפרק זה פונה בנימין שוורץ לרן ברץ, כדי לדון ב"מורשתו הפוליטית של זאב ז'בוטינסקי".
 דקה אחת



פרק 7 – אלעד מלכא: בלי כלים למשול, כשל הרשויות המקומיות בישראל

, 26 יוני
אלעד מלכא הוא חבר מועצת עיריית ירושלים, חבר תנועת "הליכוד", מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, מרצה לכלכלה במכינות קדם צבאיות וכותב קבוע באתר "מידה". עו"ד תמיר דורטל ראיין את אלעד ודיבר אתו על סוגיית הרשויות המקומיות בישראל.
 דקה אחת



מתפלסף עם פרופ' יולי תמיר: "אני מרקסיסטית גאה"

, 28 מאי
פרופ' יולי תמיר מוכרת לישראליות הציבורית מכך שהייתה חברת כנסת ושרת החינוך מטעם מפלגת העבודה. וכיום היא נשיאת מכללת שנקר.מרכז עיסוקה הוא פילוסופיה פוליטית. הנושאים עליהם דיברנו הם לאומיות וליברליזם, נושאים עליהם תמיר עשתה את הדקוטורט שלה ואף הוציאה, לא מזמן, ספר נוסף העוסק בנושא. בנוסף, דנו בעמדה הכלכלית של תמיר, אשר לא מפחדת להגדיר את עצמה כמרקסיסטית. כחלק מכך דנו בעליית הקפיטליזם והליברטריאניות בישראל ובעולם ועל ההשלכות של תופעה זו. לבסוף, דנו בחשיבות הפילוסופיה והרוח ועל קשר שהיה לתמיר עם מנחה הדוקטורט שלה - ישעיהו ברלין, אחד הפילוסופים הגדולים של המאה העשרים.
 דקה אחת



על המשמעות: פרק 1 – לאיזה פוליטיקאי ניקולו מקיאוולי היה מצביע?

, 2 מאי
בפרק זה עתר פורת ראיין את עו"ד תמיר דורטל בנושא הפילוסוף הפוליטי ניקולו מקיאוולי והתורה הריאליסטית שלו. השאלה שהנחתה את הפודקאסט היא "מדוע שליטים אינם מתנהגים בצורה שהייתה גורמת לנו לרצות להיות חברים שלהם?". שוחחנו על השאלות - כיצד שליט יכול לתחזק את שליטתו בצורה המיטבית ביותר על פי מקיאווילי, ומה החידוש הגדול שהיה למקיאווילי בספריו, "הנסיך" ו-"דיונים" . בשיחה הם דיברו על תאוריית הבחירה הציבורית ועל התמריצים השונים שיש לנבחרי ציבור, וכיצד כל זה מתקשר לבחירות.
 דקה אחת