#שלטון







בדרך ל"עסקת המאה": נתניהו ינווט, ונתניהו יקבע

, 20 נובמבר
הודעתו הדרמטית של רה"מ, בנימין נתניהו, בערב יום ראשון, בשעת הפריים-טיים, כי הוא נוטל על עצמו לראשונה בקריירה הפוליטית שלו את תפקיד שר הביטחון מצביעה על פריצת דרך אפשרית בתהליכים הגיאו-פוליטיים הטקטוניים המתרחשים מאחורי הקלעים במזרח התיכון ועל כך שרה"מ ממצב עצמו, תוך סנכרון מלא עם מערכת הביטחון וראשיה, כנווט העיקרי של מדינת ישראל בצומת דרכים זה, כאשר הוא נוטל על עצמו סיכון פוליטי ואישי מסוים.
 2 דקות



בזכות האדם מן השורה: מי מפחד מדמוקרטיה?

, 19 נובמבר
במאמרו "בזכות האריסטוקרטיה", טוען דני אורבך כי דמוקרטיה ליברלית אינה יכולה לתפקד ללא מוסדות אריסטוקרטיים חזקים, המסוגלים לבלום ולאזן את השליט ואת רצונו ההפכפך של הציבור הרחב. בתגובה זו שגיא ברמק מסביר מדוע אינו שותף לחששותיו של אורבך והיכן לטעמו הוא מבלבל, מגזים או סתם מגלה אופטימיות נטולת הצדקה כלפי היסוד 'האריסטוקרטי' שבשמו הוא כותב.
 7 דקות



חוק נאמנות בתרבות: מקומם של האומנים בכלכלת השוק כאמצעי להשתקת ביקורת

, 18 נובמבר
חוק "נאמנות בתרבות" עורר דיון מעניין,  אשר נוגע ישירות בכמה צמתים מרכזיים בשיח הפוליטי העכשווי. לא מדובר רק בשיח היום-יום הישראלי, אלא גם בשיח כללי ופילוסופי יותר, המתייחס לערכים שכרגע שולטים בכיפה החברתית (גם הישראלית). החוק והדיון סביבו מביאים למרכז הבמה את הנושאים הבאים: האם ממשלה צריכה לסבסד ולממן אומנות בכלל? מה מקומה של אומנות בדיונים פוליטיים? מה מקומה של האומנות והאומנים בחברה? האם מדינה צריכה לממן אומנים שדעותיהם נמצאות בהתנגשות ישירה עם דעותיה של הממשלה הנסמכת על רוב הציבור? בחוק הנוכחי, מעבר לבעיית הניסוח המעורפל, אשר עלולה להפוך את החוק לכלי פוליטי, יש בעיות נוספות. אומנים אמורים לעזור לחברה על ידי כך שהם מפנים ביקורת חריפה על הערכים ואורח החיים הקיימים. ביקורת כזו איננה דבר נעים, ולכן אינה בהכרח אינה רווחית. אומנים העוסקים בנושאים קשים הם לא אלו שאנו פונים אליהם לאחר יום עבודה ארוך בשביל להירגע מתלאות היום-יום. לכן, כדי שאומנות תעשה את עבודתה נאמנה, צריך לתמוך בה, כי מי שמטרתו להרוויח כסף על ידי אומנותו, כנראה לא יהיה נוקב כלל. החוק הזה בא להשתיק ביקורת על נושאים שהממשלה לא אוהבת לשמוע עליהם, ולכן אני חושב שהחוק הזה הוא כלי השתקה פוליטי. מטרתו אינה להגן עלינו מאנשים הקוראים לאלימות. אחרי הכל, כבר קיימים חוקים שאמורים להתמודד עם בעיה של הסתה לאלימות.
 5 דקות









הימין הישראלי אימץ את המנטליות הפלשתינית

, 15 אפריל
קווים לדמותו של הימין החדש: איבד כל משמעות או אידיאולוגיה, אימץ את פוליטיקת הזהויות של השמאל מחד, ומאידך אימץ את המנטליות הפלשתינית: לא משנה שלנו רע, העיקר שלשמאל יהיה רע יותר! פרשת ההתקפלות של נתניהו בנושא מהגרי העבודה האפריקאים מקרבת אותנו אל שלטון האספסוף, ואולי אף לטיראניה. זהו צו השעה לעצור הידרדרות מסוכנת זו.
 3 דקות



בירוקרטיה כסויית עיניים: מצעד האיוולת בין עזה לוינה

, 11 אפריל
 למה למעשה אנחנו מונעים מסטודנטים עזתים לצאת ללימודים בארצות הברית, ומחקלאים ישראלים לייצא עגבניות לגדה? למה בדיוק ממשלת ישראל החליטה להחרים את שר החוץ האוסטרי, למרות שאין כל ראיות שהמפלגה שלו "ניאו-נאצית", והרבה מאוד ראיות דווקא בכיוון ההפוך? כשאתם שואלים קובע מדיניות או פקיד למה הוא עושה דבר-מה, ומקבלים תשובה שמתחילה ב"הרי אי אפשר לעשות אחרת", "לא יעלה על הדעת", "כך נהוג" או סתם מלמולים לא ברורים, תדעו שהבירוקרטיה צועדת בעיניים מכוסות.
 4 דקות



האירועים האחרונים מוכיחים: נתניהו ראוי להמשיך לכהן כראש הממשלה

, 28 מרץ
התקיפה השקולה והמוחצת בסוריה, בעקבות הפלת המל"ט האיראני ומטוס הקרב הישראלי; הובלת מדיניות חוץ אחראית, אשר באה לידי ביטוי הן בביקורו האחרון בארצות הברית והן בתגובותיו להתפתחויות בזירה הבינלאומית; ופתרון המשבר הפוליטי האחרון כנגד כל הסיכויים – כל אלו מוכיחים כי תפקודו של נתניהו כראש הממשלה מעולם לא היה טוב יותר.
 5 דקות



למה הממשלה כל כך כושלת? על פי תיאוריית הבחירה הציבורית

, 6 ינואר
פרופ' לכלכלה אנטוני דייוויס פורס בפנינו ניתוח מרתק של נבכי מנגנוני הדמוקרטיה, הבירוקרטיה ומשחקי הכוח במדינה דמוקרטית. הוא מציע לנו לאמץ השקפת עולם מסודרת ומקצועית, כזו שמספקת את כל התשובות לשאלות לעיל, ועושה זאת בשפה פשוטה וקולחת, שלל עזרים גרפיים והמון הגיון ושכל ישר.
 14 דקות