#שמאל







פרק 12 – ד"ר מרדכי קידר: המדריך הלא פוליטיקלי קורקט למזרח התיכון והאיסלאם

, 31 יולי
פרק זה הוא הפרק הראשון מבין שלושה בנושא האיסלאם החברה החמולתית וישראל. ד"ר קידר מסכם ואומר "החברות הערביות היום נמשכות כיום ע"י שלושה וקטורים, האחד זה האיסלאם, השני זה המסורת השבטית, והשלישי זה המודרנה. הם קרועים בין שלושת הקטבים הללו".
 דקה אחת






פרק 11 – אברום תומר: הילד במרכז והבלבול מסביב, על החינוך הדמוקרטי ושברו

, 24 יולי
אירחנו את אברום תומר לשיחה סביב מאמרו "יצירתיות בחלל החינוכי" שפורסם בגיליון ה-14 של השילוח. על החינוך חילוני מול יהודי טען כי "החינוך החילוני ברובו המכריע מונע מהצעירים יכולת אוריינית ביהדות, בעוד שהחינוך הדתי כמעט לא חושף את חניכיו לאוצרות תרבות שאינם נכללים בארון הספרים היהודי". לכך הוסיף ביקורת חריפה על מערכת החינוך, וטען כי "את מקום הידע והמסורת התרבותית החליפו תועלתנות כלכלית וריקנות ערכית".
 דקה אחת












מתפלסף עם פרופ' יולי תמיר: "אני מרקסיסטית גאה"

, 28 מאי
פרופ' יולי תמיר מוכרת לישראליות הציבורית מכך שהייתה חברת כנסת ושרת החינוך מטעם מפלגת העבודה. וכיום היא נשיאת מכללת שנקר.מרכז עיסוקה הוא פילוסופיה פוליטית. הנושאים עליהם דיברנו הם לאומיות וליברליזם, נושאים עליהם תמיר עשתה את הדקוטורט שלה ואף הוציאה, לא מזמן, ספר נוסף העוסק בנושא. בנוסף, דנו בעמדה הכלכלית של תמיר, אשר לא מפחדת להגדיר את עצמה כמרקסיסטית. כחלק מכך דנו בעליית הקפיטליזם והליברטריאניות בישראל ובעולם ועל ההשלכות של תופעה זו. לבסוף, דנו בחשיבות הפילוסופיה והרוח ועל קשר שהיה לתמיר עם מנחה הדוקטורט שלה - ישעיהו ברלין, אחד הפילוסופים הגדולים של המאה העשרים.
 דקה אחת



על המשמעות: פרק 3 – בעקבות הספר 'עימות בין השקפות' ומקורות העימות בין הימין לשמאל

, 28 מאי
אי פעם תהיתם מדוע פוליטיקאים מימין ומשמאל בדרך כלל בעלי דעה הפוכה על כמעט כל נושא? בפרק זה נדון בהבדלים הקיימים בין אידאולוגיות שונות אשר מתויגות לרוב בתור ימין או שמאל ונחקור את הרעיונות השורשיים העומדים לרגליה של כל אידאולוגיה ומביאים להבדלים הללו. סקרנו את ספרו של הכלכלן האמריקאי תומאס סואל, "עימות בין השקפות", אשר מסביר את ההבדלים שסואל מייחס בין "ההשקפה הגדורה" ו"ההשקפה הלא גדורה", כלשונו. שוחחנו על ההבדלים בין שתי הגישות אודות ההנחות על טבע האדם, זהירות פשרה, מוסר חברתי, היחס לתבונה היסטורית, ויחס לתכנון חברתי. בפרק נדבר על ההוגים המרכזיים שהשפיעו על כל השקפה ונסביר את רעיונותיהם ודעותיהם על הסדר האידיאלי ביותר של החברה.
 דקה אחת