בחירת העורך

‎קורא‫/‬ת‫:‬

WWE: מה אתה, ריינס, היל או פייס?...

WWE: מה אתה, ריינס, היל או פייס?

,
הדמות של רומן ריינס יוצר בלבול בעולם ה-WWE. לכבוד סאמר-סלאם, יואב זאבי בא לעשות לכם סדר.

בייבי-פייס (או פייס): הדמות הטובה; היל: הדמות הרעה.

בהיאבקות קלאסית פייס והיל הם הדבר הכי ברור שיש. פייס, חבר תנועת הצופים האמריקאי שבעד מוסר ולקיחת ויטמינים, ואילו היל, לרוב הזר השנוא, בעד לרמות על מנת לנצח ושונא את הקהל. קרב ההיאבקות הקלאסי היה בנוי מהאינטראקציה 'היל-פייס', כאשר פייס מבצע מהלכים יפים וטובים, ואילו היל מרמה ונותן מכות זולות. חשוב שלא לזלזל בכך – אם אין כימיה בין היל לפייס הקרב לא יעבוד.

בעידן המודרני הדינאמיקה הזו החלה להשתנות, כאשר הקווים בין היל ופייס מטשטשים. קחו לדוגמא את ג'ון סינה: ג'ון סינה הוא שם דבר בהיאבקות, וכנראה יהיה המתאבק המפורסם בהיסטוריה – אם מתעלמים מדה-רוק שהתפרסם ככוכב סרטים – אבל הסיפור שלו מוזר. WWE זיהו את הפוטנציאל שלו מהר מאוד ודחפו אותו כפייס של החברה, זה שכל הקהל אוהב ודוחף להישגים ולאליפויות, כמו גם זה שמוכר הכי הרבה חולצות וגורם לאנשים להדליק טלוויזיה. עם הילדים זה עבד נהדר, אבל המבוגרים שנאו אותו; הם שנאו אותו מהסיבה הפשוטה שהוא תמיד ניצח, גם כשהיו נגדו שניים ושלושה הילים בו-זמנית, וגם כשרימו – שום דבר לא עבד והוא תמיד ניצח. היכולת הבלתי-מנוצחת, לצד האופי ה"טוב מדי" שלו, עוררו שנאה בקרב קהל ההיאבקות. הדבר יצר תמונה משונה מאוד: סינה, "הטוב", ספג קריאות "בוז" בכל פעם שנכנס לזירה. אבל רומן ריינס לקח את זה צעד קדימה.

סינה, האמריקאי הטוב והבלתי מנוצח. (קרדיט: U.S. Department of Defense)

ריינס, מי שהיה אמור לרשת את סינה בתור הפייס של החברה, כל-כך שנוא על ידי הקהל שלא חשוב מה WWE מנסים לעשות, הקהל נגדו. השיא היה כאשר החזירו את דה-רוק שיילחם לצידו בקרב הכי חשוב של השנה, הרויאל-ראמבל. חשוב להבין – כשדה-רוק חוזר הוא לעולם לא סופג "בוז"; כשהוא מופיע הקהל באקסטזה מכך שכוכב בסדר גודל כזה נוחת בזירה. ל-WWE היה ברור שאם ברומן ריינס הקהל לא יתמוך, הרי שהוא בוודאי לא ייצא נגד דה-רוק. כאשר דה-רוק החזיק את ידיו של ריינס באוויר לאחר הניצחון ברויאל-ראמבל, קריאות הבוז החרישו את האולם. מאז הרוק לא חזר ל-WWE.

עכשיו תשאלו, מה זה משנה אם שורקים לו בוז? ובכן, יש שני סוגי בוז – הטוב והרע. הבוז הטוב הוא כזה שנובע משנאה של הקהל כלפי דמות מסוימת, אבל במקביל זהו בוז שגורם לו לבוא ולראות קרב, כי הוא רוצה שאותה דמות תפסיד. הבוז הרע, לעומת זאת, הוא כזה שגורם לאנשים לכבות את הטלוויזיה מרוב שנאה, בוז למוצר ש-WWE מוכרים לקהל ולא למתאבק. מאחר ש-WWE הוא ארגון שמצבו הכלכלי אינו אופטימלי, הוא צריך בייבי-פייסים והילים שיביאו צופים וימכרו חולצות. אותו ניצחון של ריינס, ביחד עם דה-רוק, כל-כך עיצבן את הקהל, עד כדי כך שגרם לביטול עשרות אלפי מנויים מהרשת של WWE; התוצאה הייתה איבוד הכנסות משמעותי. לכן, היה ברור שריינס לא יכול להוביל את החברה. אבל אז WWE ביצעו מהלך מעניין.

ריינס המשיך להילחם כפייס בזירה, אבל הוא הפסיק לנסות להתחבב על הקהל. במקום זאת, הוא התחיל לעקוץ אותו, להקניט אותו. הוא התנהג כפייס בזירה וכהיל מחוץ לה. הדבר הזה בלבל מאוד את הצופים שלא ידעו איך לאכול את ההתנהגות החדשה הזו. נוצר הוויכוח "מה אתה, ריינס, פייס או היל?". כש-WWE נשאלו האם הוא פייס או היל, התשובה הייתה: "הוא ההיל החדש". למעשה הכוונה הייתה ליצור דמות שהקהל ישנא באופן תמידי – היא תהיה פייס בזירה ובלתי-מנוצחת כמו שהקהל שונא, ותהיה רעה מחוץ לזירה כמו שהקהל שונא. מנסים להפוך אותו לאדם הכי שנוא בהיסטוריה של ה-WWE. ואז הגיעה רסלמניה.

ברסלמניה, האירוע הכי גדול של השנה, ריינס השנוא פגש את הקברן האהוב בקרב שיקבע מי "שולט בזירה". ריינס הביס את הקברן בצורה כה מובהקת, כך שבסוף הקרב הקברן פרש אחרי קריירה של למעלה משני עשורים ב-WWE. ריינס, שממילא בלתי-נסבל בעיני הקהל, גרם לאחד המתאבקים הכי אהובים בהיסטוריה לפרוש. בפרק שמיד אחרי רסלמניה, הקהל קילל את רומן ריינס למשך כחמש דקות; חמש דקות של טלוויזיה בפריים-טיים שבהן לא קורה כלום, מלבד קריאות של הקהל נגד ריינס, כאשר אין אף מתאבק בזירה. אחרי חמש דקות נשמעה מוזיקת הכניסה של ריינס, והוא עצמו נכנס לזירה באווירה עוינת במיוחד. ריינס חיכה דקות ארוכות בזירה עם מיקרופון ביד, כאשר הקהל לא מאפשר לו לדבר. לבסוף אמר משפט אחד בלבד: "זו הזירה שלי עכשיו", ויצא לקול קריאות בוז צורמות.

הקטע הזה נחשב לאחד הקטעים הכי טובים של WWE השנה. הקטע הזה הביא המון צופים, מכר המון מרצ'נדייז והיה טוב מבחינה כלכלית, וכש-WWE מריחים כסף הם תוקפים בכל הכוח. נראה שהקונספט הזה של "ההיל החדש" – כזה שבזירה הוא חזק ואמיץ, ומחוץ לזירה דמות רעה – הולך להיות הדבר הבא ב-WWE. זה ישנה את הדינאמיקה הקלאסית של טוב מול רע וייתן גוון ריאלי יותר להיאבקות. ובינתיים, בכל הקשור לרומן ריינס, WWE מייצרים את הקרבות והיריבויות הכי טובות בשנים האחרונות, הדבר משפיע לטובה על המצב הכלכלי של החברה, וריינס בונה את עצמו לאט-לאט כאחד המתאבקים הגדולים בהיסטוריה. אמנם יש לו עוד דרך ארוכה לשם, אך הוא בטוח בכיוון הנכון.

נחזור לשאלה האם ריינס הוא פייס או היל: בסיום אחד הקרבות האחרונים שלו הוא חטף את היריב באמבולנס, וריסק את האמבולנס כשאותו יריב עדיין בתוכו. לדעתי, מי שמנסה להרוג את היריב שלו בתאונת אמבולנס; מי שמכניס את עצמו בכוח לכל קרב אליפות; מי שבזירה הוא הכי חזק, ולא משנה נגד מי הוא; מי שנמאס לי כבר שהוא כל הזמן מנצח; מי שיוצא ערב אחרי שגרם לקברן לפרוש ויורק לי בפנים במשפט אחד – זה מישהו שאני שונא, זה מישהו שאני אצפה בכל קרב שלו בתקווה שיפסיד. זה היל. ואחד הגדולים שבהם.


קרדיט תצלום:
Miguel Discart
שתף:
 
  • יואב זאבי

    דוקטורנט למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה-ביולוגיה בהדגש מדעי המוח מהאוניברסיטה. כיום מורה לסטטיסטיקה ומתמטיקה, וחוקר את בעיית ההסקה הסטטיסטית במדעי החברה. כדורגלן, היסטוריון ומתופף חובב.