‎קורא‫/‬ת‫:‬

ביקורת ספר: האינטלקטואלים והשוק – ג'רי מולר...

ביקורת ספר: האינטלקטואלים והשוק – ג'רי מולר

,
הספר "האינטלקטואלים והשוק – כרוניקה של אהבה ותיעוב" יצא החודש בהוצאת סלע מאיר, והוא מהווה חידוש בתחומו – ההיסטוריה של הרעיונות. הספר מתמקד ביחס שהפגינו הוגים שונים כלפי השוק: כיצד הכלכלה משפיעה על החברה, על המוסר, על המשפחה ועל החוסן הלאומי. מולר פורש מניפה רחבה שמתחילה בפילוסופים היוונים, עבור בברית החדשה, רוסו, וולטייר, אדם סמית', אדמונד ברק, הגל, מרקס, קיינס, מרקוזה והאייק.
image_printגרסא להדפסה

הספר מנסה לתת מענה להבנה המצומצמת של הציבור הרחב בסוגיות הנוגעות לכלכלה ולשוק. ישנה רתיעה ציבורית, מוצדקת, מהצגת הכלכלה כמדע אובייקטיבי, ומהאמירה לפיה "בכלכלה אין ימין ושמאל, יש נכון ולא נכון", ואכן הכלכלה היא מצד אחד תחום ידע שקשור במספרים ובמתמטיקה, ומצד שני תחום ידע שקשור לערכים ולבחירה ביניהם.

לעתים קרובות אנשים שאינם כלכלנים מתקשים להבין מה אומרים הכלכלנים. הכלכלנים מתויגים, לרוב ללא סיבה, ככאלה העוסקים במקצוע שקשור במספרים ובמודלים מתמטיים, עם ז'רגון בלתי חדיר ודרך נימוק מוזרה. כתוצאה מכך, הציבור חושד בכלכלנים, לא יורד לסוף דעתם, וכך מנסה ליישם קווי מדיניות מפוקפקים שמובילים לעוני ולמחסור.

כפי שמראה ג'רי מולר בספרו המבריק, יש מספר רב של דרכים לדבר על מערכת השוק. מולר סוקר את הגותם של הוגים מודרניים בנוגע לשווקים ולקפיטליזם. הוא כולל דמויות שהכלכלנים עשויים לצפות להן: אדם סמית', קארל מרקס, ג'וזף שומפטר, ג'ון מיינרד קיינס ופרידריך האייק. אך הוא כולל גם רבים שרוב ההיסטוריונים של המחשבה הכלכלית לא חשבו לכלול, ביניהם וולטר, הגל, אדמונד ברק, מקס ובר, גאורג זימל, ורנר זומברט, גאורג לוק, האנס פרייר והרברט מרקוזה.

חלק מן ההוגים זכו לפרקים משלהם בספר, ואילו אחרים חלקו את הופעתם בפרקי הספר יחד עם הוגים נוספים. כשעוברים מפרק לפרק, הדיכוטומיות הישנות והנוכחות – בין שמאל וימין, למשל – נופלות די מהר. במקום זאת, ההשפעה של השווקים על ערכים מוסריים ותרבותיים, על מוסדות שאינם שוקיים כמו המשפחה, האומה, הכנסייה, הקהילה והאינדיבידואליזם, הם המוקד.

בהתחשב במגבלות המרחב של סקירה, אזכיר את הפילוסוף הצרפתי וולטייר (1694-1778), מהוגי הנאורות ואחד "האינטלקטואלים הציבוריים" הראשונים, אשר שיבח את המרדף אחר האינטרס העצמי, משום שזה לדעתו היה פחות מסוכן מהמרדף אחר אחידות דתית; מסחר, אחרי הכל, מפגיש קתולים ופרוטסטנטים, מוסלמים ויהודים, והופך את קיומם בשלום לכדאי מאוד לכל הצדדים.

לספרו של מולר יש סגולות מרובות. ראשית, אף על פי שספרו מעלה תרומה בעיקר להיסטוריה האינטלקטואלית, מולר משלב בה בצורה קוהרנטית ומאירת עיניים חומר רקע שנשאב במיוחד מההיסטוריה הכלכלית, אך גם מההיסטוריה הפוליטית, החברתית והתרבותית. כמו כן, יש לו עין מצוינת לסיפורים ולאנקדוטות המבהירים את הרעיונות המופשטים.

כך, למשל, כאשר אדמונד ברק אמר ש"עידן האבירות נגמר", כוונתו הייתה שלמרות שהמסחר יכול להיות סוכן תרבותי, הדבר היה תלוי בקיומם של מוסדות והתנהגויות אשר התפתחו בנפרד מהשווקים – נושא עליו האייק, בין השאר, כתב בחוקת החירות.

הספר, אם כן, הוא הישג משמעותי, תרומה למדנית המנוסחת היטב. הסגנון המרתק של מולר משתרע גם על פני הערות השוליים האנציקלופדיות שלו. האינטלקטואלים והשוק מהווה, בעיניי, תוסף שימושי לקורסים בהיסטוריה של המחשבה הכלכלית, או טקסט חובה בקורסים בין-תחומיים הנוגעים להערכת הקפיטליזם בהקשר התרבותי שלו. אולם גם אם לא מבוצע בו שימוש בקורסים אקדמיים, כדאי לקרוא אותו כדי להבין שהכלכלה מנוהלת על ידי רעיונות ותפיסות עולם, ולאו דווקא על ידי גרפים ומספרים.

לאחרונה כתב מוטי היינריך תובנה דומה באתר זה בנוגע לאופייה של הדמוקרטיה שלנו. הוא טען כי עד שלא יהיה שינוי אידיאולוגי בחברה הישראלית, הפוליטיקאים ימשיכו לנסות ולפתור כל בעיה חברתית באמצעות הזרמת כספים נוספים למנגנונים של מדינת הרווחה, גם אם הכלכלנים יוכיחו באלף גרפים כי מדובר בטעות שאפילו נכדינו ימשיכו לשלם עליה.

ולסיום, המלצה על ספר נוסף – יסודות הכלכלה, אשר משלים את התמונה של האינטלקטואלים והשוק. בעוד האינטלקטואלים והשוק עוסק בערכים שמאחורי הבחירות הכלכליות, הרי שיסודות הכלכלה מלמד את הדינמיקה של השוק.

את ספרו יסודות הכלכלה יעד תומס סואל לאדם מן השורה, ולא לאקדמאים או לאנשי עסקים. מאחר שפוליטיקאים וקהל מצביעיהם משפיעים על המדיניות הכלכלית בקנה מידה לאומי ובינלאומי, טוען סואל שאנשים אלה דווקא חייבים להבין את עקרונות היסוד של הכלכלה. בספרו זה ויתר סואל על מינוח מקצועי, על גרפים ועל טבלאות, לטובת שפה בהירה וקולחת, כדי להגיע לקהל הקוראים הרחב ביותר האפשרי. יסודות הכלכלה מסביר את המונחים חֶסֶר לעומת מחסור, רווח והפסד, פיקוח על מחירים ותחרות, בעזרת דוגמאות שאסף מצעדיהן הכלכליים של ממשלות בעולם כולו. התמקדותו במדיניות הכלכלית הממשית של מדינות שונות ובתוצאותיה מסבה את תשומת לבם של הקוראים מתחומי העסקים וההשקעות לתחום האזרחות וניהול ענייני הציבור, וכך משמשת הכנה מצוינת לפעילות פוליטית. הספר קריא להפליא ומאיר עיניים הן לסטודנטים והן לכל אזרח מן השורה.

ובנימה אישית, אני נתקל בקושי גדול ללמד כלכלה כמדע אובייקטיבי, וכשאני נשאל שאלות בדבר האובייקטיביות של המושגים שאני מציג, אני נזקק לא מעט לעולם הרעיוני שעליו מבוססת הכלכלה שלנו, ועטתי על האינטלקטואלים והשוק כמוצא שלל רב.


תמיר דורטל

עורך דין, פעיל חברתי ירושלמי, מרצה במכינות קדם צבאיות בנושא כלכלה, מורה לאזרחות וגמרא. מתעניין בפילוסופיה פוליטית, משפט חוקתי, ציונות ותורה.