ראיון עם רפאל מינס: "נעשו טעויות בקמפיין של 'זהות' אבל אנחנו ממשיכים קדימה"

ד"ר רפאל מינס הוא ממייסדי מפלגת 'זהות', שנבחר למקום הרביעי בפריימריז והיה מספר 7 ברשימה לכנסת. במקצועו, הוא חוקר ומרצה במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת אריאל. בנוסף, ניהל מינס את יחידת המיקרוסקופיה והרצה באוניברסיטת בר אילן. בצה"ל, שירת מינס כלוחם וכקצין ולאחר מכן התגייס לשב"כ. מינס הוא גם חבר הוועד המנהל של עמותת "מכון אבולעפיה" ומלווה משפחות בארגון 'פעמונים'. הוא מתגורר עם רעייתו, אודליה, ותשעת ילדיהם בקרית נטפים שבשומרון.

בראיון זה, ד"ר רפאל מינס שוטח את תחושותיו האישיות לאחר אכזבת הבחירות, מתייחס בכנות לשגיאות במהלך הקמפיין וגם לדמותו של יו"ר המפלגה, משה פייגלין. ולמרות הכול, עדיין מאמין שזהות צריכה להמשיך לחתור להיות מפלגת שלטון ולהציג בבוא העת אלטרנטיבה לליכוד.

ד"ר רפאל מינס, מקום 7 ברשימת זהות

ראשית, מה התחושה האישית שלך אחרי כישלונה של מפלגת 'זהות' בבחירות?

אני מאוד מאוכזב, אך מכיר גם בהישג העצום שהשגנו. אני מאוכזב כי הפוטנציאל היה מספר דו-ספרתי של מנדטים, אך לא הצלחנו לממש את הפוטנציאל הזה. מצד שני, הרעיונות של זהות הם חדשניים ומהפכניים, והם מסכנים את מעמדן של האליטות הישנות מימין ומשמאל. מכל קצוות הקשת הפוליטית נאבקו בנו ותקפו אותנו; השמאל הציג אותנו כימין הזוי ופנאטי, הימין הציג אותנו כשמאל או כתומכי שמאל, הדתיים הציגו אותנו ככופרים והחילונים הציגו אותנו כדתיים משיחיים שרוצים לבנות בית מקדש ולהפוך את ישראל למדינת הלכה. למרות כל התקיפות הללו ולמרות החדשנות בבשורה של זהות, הצלחנו לקבל את קולותיהם של 120 אלף איש. זהו הישג מדהים. ולאחר הבחירות התרחש דבר מדהים; כ-1,000 מתפקדים חדשים הצטרפו לזהות מאז הבחירות, יש המון התלהבות והפעילים, שרבים מהם חדשים, כבר מתחילים להיערך לקראת הבחירות הבאות.

לאחר הבחירות, עפו באוויר השערות שונות שניסו לתרץ את המפלה, ראיון 'כפות הרגליים', טעות בספירת הקולות, מעורבות של השב"כ וכד'. מה הנימוק שלך לכישלון של המפלגה להיכנס לכנסת הנוכחית?

אנו בעיצומו של תהליך תחקיר והפקת לקחים ואני מקווה שבסופו נהיה חכמים יותר. נכון לעכשיו, הנימוק שלי לכישלוננו מבוסס בעיקר על שיחות שניהלתי עם תומכים ביום הבחירות ולאחריו. ההתרשמות שלי היא שישנן שתי סיבות עיקריות לכך שאנשים שתמכו בנו לא נתנו לנו את קולם ביום הבחירות:

א. לא הבהרנו מספיק את הקווים האדומים מבחינתנו בנושא המדיני-ביטחוני. שידרנו לציבור – בצדק – שזהות לא נמצאת בכיס של ביבי, אך לא הבהרנו שאין סבירות שנשב בממשלת שמאל בראשותו של גנץ. היה עלינו להדגיש שנשב אך ורק בממשלה שתתחייב שלא לפנות יישובים, לא לשחרר מחבלים ולא לנהל משא ומתן על ירושלים. כמובן שגנץ ושותפיו האפשריים לקואליציית שמאל לא היה מוכנים להתחייב לתנאים אלו. בעקבות טשטוש עמדותינו בנושא המדיני-בטחוני, נוצרה תחושה בציבור, באשמתנו, שאם גנץ ייענה לדרישתנו ללגליזציה של קנאביס, נסכים לשבת בממשלתו. תחושה זו גרמה למצביעי ימין רבים שתמכו בנו, לא להצביע לנו כיוון שהם חששו שבעזרתנו תקום ממשלת שמאל.

ב. דגש בקמפיין על פייגלין ויצירת זהות בין המפלגה לעומד בראשה. מפלגת זהות היא מפלגה אידיאולוגית שמנסה לשנות את השיח בישראל משיח פרסונאלי לשיח רעיונות. ההתמקדות בדמותו של פייגלין ומיעוט החשיפה של יתר המועמדים הביאה לרידוד השיח ולהשוואה בין מפלגת זהות למפלגות של איש אחד כמו צומת (של רפול), כולנו וישראל ביתנו. הזהות שנוצרה בין המפלגה לפייגלין אפשרה ליריבינו להשתמש בתדמית השיקרית שבנתה התקשורת לפייגלין כדי לתקוף את המפלגה. לכן גם הנזק למפלגה כתוצאה מראיון "כפות הרגליים" חרג מכל פרופורציות.
כפי שציינתי זו ההתרשמות שלי בלבד והיא אינה מסתמכת על חקירה מקיפה. את המסקנות נדע לאחר תהליך הבדיקה שאנו כעת בעיצומו.

משה פייגלין הוא ללא ספק פוליטיקאי מוכשר מאוד, אך האם אתה באמת סבור שהוא מסוגל להוביל את זהות לקראת נצחון בפעם הבאה?

משה פייגלין, מעבר להיותו ממקימי והוגי מפלגת זהות, הוא גם מנהיג בעל מידות שהוכיח את יושרו ואת נאמנותו לעקרונותיו לאורך כל הקריירה הציבורית שלו.
נכון לעכשיו, אינני רואה מנהיג בעל שיעור קומה שיוכל להחליף אותו בהנהגת זהות. עם זאת, אני מקווה שיקומו מתמודדים נוספים על תפקיד היו"ר, כי תחרות היא דבר בריא. בנוסף, קיומם של מתמודדים נוספים על תפקיד היו"ר יבהיר לכולם שמפלגת זהות אינה משה פייגלין, אלא פלטפורמה לקידום רעיונות החירות והזהות היהודית. וגם אם ייבחר יו"ר אחר, משה פייגלין יישאר מעמודי התווך של המפלגה וימשיך לתרום לה מניסיונו וידיעותיו.

זהות הציגה תפריט עשיר מאוד במצע שלה. אבל האם לא היה כדאי (מלבד המיקוד בלגליזציה) לקחת נושא אחד, הורדת מחירי הדיור לדוגמא, ולהעצים את רוב הקמפיין רק בו? אולי המטרות המהפכניות שהציגו זהות דווקא בלבלו והרתיעו אנשים מלבחור בה.

אני חושב שהבעיה היא הפוכה ממה שהצגת בשאלה. את מפלגת זהות ייסדנו כמפלגת שלטון. מפלגה שיכולה להוות אלטרנטיבה לליכוד. לכן טרחנו לכתוב מצע מקיף ולהציג עמדות ברורות כמעט בכל תחום רלוונטי. צמצום הקמפיין לנושאים נישתיים הפך אותנו לפחות רלוונטיים עבור מצביעים רבים שעבורם הנושא המדיני-בטחוני הוא הנושא החשוב.

לדעתך ההתנגדות הנחרצת לא להיות חלק מגוש הימין הסתברה כטעות אסטרטגית? אולי זה הבריח קולות ימניים רגע לפני הסוף שחששו מהכתרתה של ממשלת שמאל בראשות לפיד.

הטעות האסטרטגית לא הייתה ההתנגדות לשיוך האוטומטי לגוש הימין. הטעות האסטרטגית הייתה בכך שלא הבהרנו שלעולם לא נשתף פעולה עם גוש השמאל.
החלוקה המלאכותית לגושים היא שקרית ולא מייצגת נכונה את התפיסות המדיניות-ביטחוניות הקיימות בישראל. שתי הממשלות האחרונות בראשותו של בנימין נתניהו יישמו מדיניות שמאל טוב יותר מממשלות השמאל שקדמו להן. ממשלה שמשחררת מחבלים עם דם על הידיים, מחריבה יישובים יהודים (ומסרבת לנהוג באותה צורה עם יישוב ערבי), מקפיאה את הבנייה ביו"ש וירושלים, פוגעת בריבונות הישראלית בהר הבית, מגנה על הרחבת הדיקטטורה של בג"ץ, ונכנעת לחמאס – אינה ממשלת ימין מבחינתי. לכן זהות לא משייכת עצמה אוטומטית לגוש הימין. מפלגת זהות לא הייתה יושבת בשתי הקואליציות האחרונות של ביבי ונותנת יד ליישום מדיניות שמאל. עם זאת, ברור שאין שום מצב עניינים לפיו מפלגת זהות תשב באותה קואליציה עם מפלגת העבודה או מרץ.
אמנם זהו מסר יותר מורכב מאשר אני שייך לגוש השמאל או גוש הימין, אך זה המסר שהיינו אמורים לשדר לאזרחים.

ישנה טענה שכישלונה של זהות בבחירות היה דווקא צפוי, למרות הנסיקה בסקרים, כי רוב פעילותה הייתה דרך הרשתות החברתיות, שהציגה חזות מטעה לגבי כוחה, מה דעתך?

אינני מסכים עם טענה זו. כשנסקנו בסקרים הרגשנו את התמיכה הרבה בשטח. אני הייתי כמעט כל יום בכנסים ו/או פאנלים והרצאתי בתיכונים, מכינות ואוניברסיטאות. התמיכה בנו היה מדהימה וחרגה אפילו מהתחזיות בסקרים. לדעתי ההתקפות על זהות בשבוע האחרון הביאו לכך שרבים מתומכי זהות החליטו ברגע האחרון שלא לתת לנו את קולם.

הייתה איזושהי תחושה באוויר של שידור עסקים כרגיל מאז הבחירות, אתה לא חושב שהיה צורך בסוג של חשבון נפש עמוק יותר?

העסקים ממש אינם כרגיל. ישנה התעוררות עצומה בקרב הפעילים וכפי שציינתי נוספו מאז הבחירות מתפקדים רבים ופעילים רבים. הקמפיין היה מאוד אינטנסיבי וכל מי שהיה מעורב בו נתן את כל כולו. לאחר הבחירות כולנו נזקקנו לזמן התאוששות ולמלא את המצברים לאחר התקופה הסוערת שקדמה לבחירות. בד בבד, החל תהליך של תחקיר והפקת לקחים שיגיע לשיאו בשבועיים הקרובים ויערב את כל המעגלים השונים במפלגת זהות.

האם יש חשש בקרב אנשי המפלגה שהיא תדעך או אפילו תיעלם עד הבחירות הבאות? כיצד אתם מתכוונים לשמור על הגחלת עד למבחן הבא?

בקרב גרעין המייסדים וחברי המפלגה לא שמעתי קולות ייאוש. ברור לכולם שזהות תמשיך להתמודד ולהציע אלטרנטיבה שלא קיימת בפוליטיקה הישראלית. לאחר תהליך הסקת המסקנות, נחל תהליך של חיזוק מוסדות המפלגה, מפקד גדול שיהפוך חלק גדול ממצביעי זהות לחברי מפלגה, נקבע מועד לבחירות ליו"ר המפלגה ולאחר מכן מועד לפריימריז. בינתיים נשקיע את מרצנו בקידום הרעיונות של זהות וחשיפתם לציבור הרחב, ללא העיוותים והשקרים שטפלו עלינו במהלך הקמפיין.

לסיום, אנו נמצאים זמן קצר מאוד לאחר תאריכים שמסמלים חורבן וכאב אך גם הצלחה. במלאת 71 שנים למדינת ישראל, מהו האתגר הגדול ביותר של המדינה כיום וכיצד אתה חושב שניתן לפתור אותו?

מדינת ישראל היא תופעה ייחודית בהיסטוריה. הצלחתו של העם היהודי לשוב לארצו ולהקים בה מדינה חזקה ומשגשגת – מבחינתי זהו נס גלוי. כעת אנו עומדים בפני השלב הבא. אותם כוחות שדחפו להקמתה של המדינה ולפיתוחה מילאו את ייעודם ואין ביכולתם להציב מטרה מעבר להיותנו "עם ככל העמים". האתגר כעת הוא לגייס את הכוחות הנדרשים על מנת להוביל את המדינה לקיום ייעודה כ"אור לגויים"; מדינה יהודית שתקדם בעולם את בשורת החירות.