הרשומות של גדי גרשוני

גדי גרשוני
גדי גרשוני

סטודנט לתואר שני באוניברסיטת נאגויה ביפן. מתמחה ביחסים בין-לאומיים, בנושאי תרבות ושפה, ובשפה היפנית ובתרבות היפנית בעיקר. עוסק בחקר הפער בין פרקטיקה ותיאוריה, ובחיבור של תרבות שפה וטכנולוגיה.





המודל הכלכלי של חברות החדשות: מחאת האתיופים והמדיה הדיגיטלית

7 יולי
הכיצד ניתן להסביר את התופעה הזו שכולם יורים על אוטומט דעות וקביעות נחרצות מבלי שפרטי המקרה התבררו סופית? דבר שיכול להשליך השלכות על הדיון עצמו. בין הגורמים הרבים אני מזהה שני גורמים חשובים. האחד, הבסיס הכלכלי של התקשורת. השני, השינויים במוח בעידן הדיגיטלי. אנסה להסביר איך השניים יחדיו מביאים לתוצאה הטראגית של משפטי שדה אינטרנטיים, גם לאנשים וגם לרעיונות.
 5 דקות



החשדות שהתאמתו: ההסכם הסודי בין דאע"ש לבין טורקיה

1 יולי
לפעמים, רק לפעמים, יש תיאוריות קונספירציה שמתגלות כנכונות. חוקרת מג'ורג'טאון, שראיינה כ-141 לוחמי דאע"ש שבויים, הצליחה למצוא דיפלומט בכיר של הארגון, וזה סיפר לה על ההסכם החשאי בין טורקיה ובין המדינה האסלאמית. ארדואן, כמסתבר, סייע אקטיבית לג'יהאדיסטים מדאע"ש, וקיבל בתמורה שקט תעשייתי, סיוע למלחמה בכורדים, ודלק נוסף לחלומותיו לספח שטחים "עות'מאניים לשעבר" מסוריה. והתוצאה? ההסכם התפוצץ לטורקיה בפרצוף.
 4 דקות









מה אנו צריכים לשאול את עצמינו בנוגע לסרטון הליכוד TV?

1 מרץ
במאמר זה ייפרש אופן שבו הוצג הסרטון בשלושה אתרי חדשות ישראלים מרכזיים – YNET, מעריב והארץ, תוך הצגת כמה עובדות בנוגע לערוץ "הליכוד TV" ולדרכי פעולתו. כמו כן, תוסברנה חשיבותן של השאלות שהועלו בנוגע לסרטון המדובר בפרט ובנוגע לערוץ בכלל, תוך דגש על החשיבות לכך שראש הממשלה יספק לגביהן תשובות.
 5 דקות






חוק נאמנות בתרבות: מקומם של האומנים בכלכלת השוק כאמצעי להשתקת ביקורת

18 נובמבר
חוק "נאמנות בתרבות" עורר דיון מעניין,  אשר נוגע ישירות בכמה צמתים מרכזיים בשיח הפוליטי העכשווי. לא מדובר רק בשיח היום-יום הישראלי, אלא גם בשיח כללי ופילוסופי יותר, המתייחס לערכים שכרגע שולטים בכיפה החברתית (גם הישראלית). החוק והדיון סביבו מביאים למרכז הבמה את הנושאים הבאים: האם ממשלה צריכה לסבסד ולממן אומנות בכלל? מה מקומה של אומנות בדיונים פוליטיים? מה מקומה של האומנות והאומנים בחברה? האם מדינה צריכה לממן אומנים שדעותיהם נמצאות בהתנגשות ישירה עם דעותיה של הממשלה הנסמכת על רוב הציבור? בחוק הנוכחי, מעבר לבעיית הניסוח המעורפל, אשר עלולה להפוך את החוק לכלי פוליטי, יש בעיות נוספות. אומנים אמורים לעזור לחברה על ידי כך שהם מפנים ביקורת חריפה על הערכים ואורח החיים הקיימים. ביקורת כזו איננה דבר נעים, ולכן אינה בהכרח אינה רווחית. אומנים העוסקים בנושאים קשים הם לא אלו שאנו פונים אליהם לאחר יום עבודה ארוך בשביל להירגע מתלאות היום-יום. לכן, כדי שאומנות תעשה את עבודתה נאמנה, צריך לתמוך בה, כי מי שמטרתו להרוויח כסף על ידי אומנותו, כנראה לא יהיה נוקב כלל. החוק הזה בא להשתיק ביקורת על נושאים שהממשלה לא אוהבת לשמוע עליהם, ולכן אני חושב שהחוק הזה הוא כלי השתקה פוליטי. מטרתו אינה להגן עלינו מאנשים הקוראים לאלימות. אחרי הכל, כבר קיימים חוקים שאמורים להתמודד עם בעיה של הסתה לאלימות.
 5 דקות






דרושים נינג'ות ביפן: על עיתונות גרועה ומדינה "מוזרה"

27 אוגוסט
אם שמעתם לאחרונה שמחפשים נינג'ות ביפן, אתם כנראה לא לבד. אולי גם שמעתם דברים יותר מוזרים על יפן, כגון אנשים שמתחתנים עם רובוטים, או שהמון יפנים ישנים ב"מלון קפסולה". הדרך בה יפן מסוקרת בחדשות, בעיתונים ובמדיה החברתית בארץ הוא לא פחות ממקומם. אפשר לראות כי ברגע שמזכירים את המילה "יפן" בתקשורת, היא מאפשרת לכתבים להפסיק לעשות את עבודתם נאמנה, משום שאין דבר אשר נשמע "מוזר" מדי כשמדובר ביפן. כמו אחרון האוריינטליסטים, גם התקשורת שלנו נופלת בפח של עצמה. הייתי מצפה ממדינה שחרדה באופן תמידי לתדמית שלה בעולם, לעשות עבודה טובה יותר כשמגיעים לסיקור מדינות אחרות, רחוקות ו"מוזרות" כמו יפן, אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד. אנחנו אוהבים את יפן שלנו כמו שאוריינטליסטים אוהבים אותה: מוזרה, אקזוטית, מסתורית והזויה. אנא מכם, אל תעירו את העיתונאים בארץ מהחלום שיפן מוזרה, ואל תדרשו מהם לחקור את האמת ולהצליב עובדות. אל תצפו מהם לשלוח מיילים או להתקשר – למי יש זמן או כסף לחפש מומחה?
 5 דקות