מקומי






פה, שם, בכל העולם – טור ראשון וחגיגי: החילוניות מועלה על נס, פיקוח הדדי בבחירות, והברקזיט של ג'ונסון

, 14 אוגוסט
אביגדור ליברמן הציף מחדש את המימד החילוני בציונות; פיקוח הדדי הכרחי לשמירה על תקינות מערכת הבחירות; הברקזיט, בין אם היה רעיון טוב ובין אם לאו, חייב לקרות.
 6 דקות






13 שנה למלחמת לבנון השנייה: האם נפטרנו מעונשו של זה?

, 29 יולי
בשנים שחלפו מאז מלחמת לבנון השנייה, עברה מערכת היחסים בין ישראל לבין לבנון וחזבאללה אבולוציה, מעימותים צבאיים, דרך מערכה צבאית-חשאית ועד מערכה מדינית. הסדרת הגבול הימי בין ישראל ללבנון ותחילת קידוחי הגז בצד הלבנוני עשויים להביא את היחסים לשלב חדש - משקט המבוסס על מאזן הרתעה לשקט המבוסס על אינטרסים משותפים ואף שיתופי פעולה נקודתיים.
 3 דקות



ציונות שלב ב': הסוד להצלחה של ישראל

, 25 יולי
יש שיגידו שמדינת ישראל נמצאת היום בשיא פריחתה. על פי אבות הציונות דווקא התנאים שבהם אנחנו חיים היום הם סימן לכך שעלינו להתחיל לעסוק במימוש השלב השני של המפעל הציוני והוא השקעה בטיפוח של יחסים חברתיים שיהפכו לדוגמה והשראה עבור כל העולם.
 8 דקות



ששת ימים תעשה מלחמה: המלחמה שיצרה מזרח תיכון חדש

, 22 יולי
ב-11 ביוני 1967 הגיע לקיצו אחד מהאירועים המסעירים בהיסטוריה של העם היהודי. לאחר פרק זמן מורט עצבים, שנמשך מספר שבועות, בו התגרו מדינות ערב בישראל ואיימו להשמידה, נכנס המזרח התיכון להתנגשות שבסופה הושג אחד הניצחונות המזהירים בהיסטוריה של הלוחמה המודרנית. השם שניתן לאותה מלחמה היווה פרפראזה לפסוק "ששת ימים תעשה מלאכה" מספר ויקרא, שהנחיל לעם היהודי את מצוות השבת. אלוהים ברא עולם חדש בשישה ימים, ואילו הניצחון הישראלי במלחמה, גם כן בשישה ימים, יצר במידה מסוימת מזרח תיכון חדש ופוליטיקה אזורית ובינלאומית חדשה. עיון מעמיק באירועים שלאחר המלחמה מעלה את השאלות הבאות: כיצד העלתה המלחמה את חשיבותן של זכויות היסטוריות כבסיס מוסרי לשליטה בשטחים שנכבשו במהלכה?; ומה היו השינויים שחווה העולם הערבי לאחריה? – על כך אנסה לתת מענה במאמר שלפניכם. לפני שאצלול למאמר אציין כי חלק מהעובדות ההיסטוריות המופיעות בו מבוסס במידה רבה על ספרו של מייקל אורן, "שישה ימים של מלחמה – המערכה ששינתה את המזרח התיכון", אשר פורסם בעברית בשנת 2004.
 5 דקות



היי, זאת שלי: כרוניקה של סוציאליזם, פופוליזם ושנאת עשירים

, 18 יולי
השבוע הודיעה שלי יחימוביץ' על עזיבת החיים הפוליטיים לעת עתה. התקשורת שיבחה את יחימוביץ' על עשייתה הציבורית, על תרומתה ל"מאבקים חשובים", על קידום השיח ועל היותה ממובילות המחנה החברתי, לוחמת הצדק והשוויון, האחווה והסולידריות. בתוך התרפקות זו הוזכר רבות החוק שנחשב לפאר יצירתה של יחימוביץ כמחוקקת: "חוק שכר הבכירים בתאגידים פיננסיים". שר האוצר משה כחלון אף הוא הצטרף לחגיגת המחמאות וטען ש"אין ערכי, מוסרי וצודק" מחוק זה. מהי תפישת העולם העומדת בבסיס החוק? האם הוא אכן המוסרי מכולם? והאם הוא קידם את המטרות הרצויות?
 4 דקות






עידן המבוכה: בין המדינה הארכאית לדמוקרטיה בעידן החדש

, 8 יולי
"זה אינו הסוף. זה אינו אפילו תחילת הסוף. זה רק, אולי, הסוף של ההתחלה" (וינסטון צ'רצ'יל). המלחמה על הדמוקרטיה והליברליות בעידן החדש רק החלה, והמציאות המופרעת שאנו עדים לה היא רק קצה הקרחון. נתניהו וספיחיו הם רק דוגמא ישראלית מוצלחת של התפוררות התפיסות הישנות ברחבי העולם המערבי וקריסה טוטאלית של אמון הציבור במערכות שאינן מתפקדות ואינן מייצגות אותו. ברוכים הבאים לעידן המבוכה. אנא הדקו חגורות.
 4 דקות



טרור של ציפיות נמוכות: ההתעקשות על גזענות ממשיכה

, 3 יולי
חמישה עשר אזרחים מתו מירי משטרה בחמש השנים האחרונות, ביניהם שני אתיופים. יכול להיות שהם לא היו מתים אם המשטרה הייתה מתנהלת באופן מקצועי יותר, ויכול להיות שהם לא היו מתים אם הם היו לבנים. כל אלו בגדר האפשרות, אבל גם אם ניקח את הגרסה הכי גרועה, ובה כל הנורים הם חפים מפשע שלא עשו דבר מלבד להיוולד בצבע הלא נכון - זה מה שמצדיק הפעלת אלימות קשה על רכוש, על שוטרים שממלאים את תפקידם ועל עוברי אורח חפים מפשע?
 4 דקות



ממחאה לאנרכיה: אף ציבור אינו מעל החוק

, 3 יולי
מותו הטרגי של סלומון טקה בידי קצין משטרה הצית את זעם הקהילה האתיופית, שהחליטה למחות באופן אלים ולא חוקי ולחסום את כבישי הארץ. למרות שאינה חוקית, נראה שבשנים האחרונות תופעת חסימת הכבישים הולכת והופכת יותר פופולרית. נכים, חרדים, עובדים סוציאליים, עובדי "מלט הר טוב" ויוצאי הקהילה האתיופית - כולם השתמשו בכלי הזה בשנים האחרונות לטובת מאבקם – יהא המאבק אשר יהא. מהן ההשלכות של הפגנות פרועות אלה על שלטון החוק בישראל ועל החברה הישראלית כולה?
 4 דקות