פודקאסט









פרק 13 – כלכלה קלה: האם חקלאות ישראלית היא ביטוי לציונות, ומה המחיר לכך?

, 7 אוגוסט
טום קרגנבילד, מייסד הדף 'כלכלה קלה,' דן בחקלאות הישראלית ובהשלכות שלה, ובין היתר בסיבה להטלת המכסים העצומים שיש על מגוון גידולים חקלאיים בישראל. "יש הרבה מאוד מכסים מאוד גבוהים על מוצרים, שלא נועדו להוסיף כסף לתקציב המדינה, אלא פשוט לחסום ייבוא. זה המטרה שלהם. זה מס כל כך גבוה שאף עסק שפוי לא ירצה להיכנס לזה.''
 דקה אחת



פרק 12 – ד"ר מרדכי קידר: המדריך הלא פוליטיקלי קורקט למזרח התיכון והאיסלאם

, 31 יולי
פרק זה הוא הפרק הראשון מבין שלושה בנושא האיסלאם החברה החמולתית וישראל. ד"ר קידר מסכם ואומר "החברות הערביות היום נמשכות כיום ע"י שלושה וקטורים, האחד זה האיסלאם, השני זה המסורת השבטית, והשלישי זה המודרנה. הם קרועים בין שלושת הקטבים הללו".
 דקה אחת



פרק 11 – אברום תומר: הילד במרכז והבלבול מסביב, על החינוך הדמוקרטי ושברו

, 24 יולי
אירחנו את אברום תומר לשיחה סביב מאמרו "יצירתיות בחלל החינוכי" שפורסם בגיליון ה-14 של השילוח. על החינוך חילוני מול יהודי טען כי "החינוך החילוני ברובו המכריע מונע מהצעירים יכולת אוריינית ביהדות, בעוד שהחינוך הדתי כמעט לא חושף את חניכיו לאוצרות תרבות שאינם נכללים בארון הספרים היהודי". לכך הוסיף ביקורת חריפה על מערכת החינוך, וטען כי "את מקום הידע והמסורת התרבותית החליפו תועלתנות כלכלית וריקנות ערכית".
 דקה אחת









פרק 9 – טוביה טננבום: "רוב המרואיינים שלי השונאים את ישראל כלל לא יודעים איפה פלסטין נמצאת"

, 9 יולי
טוביה טננבום הוא מחזאי וסופר ישראלי אמריקאי, בעל טור ועיתונאי ב"די צייט". מחבר הספרים "אני ישן בחדרו של היטלר", "תפוס ת'יהודי", "שקרים שכולם מספרים" ו"שלום פליטים" (בהוצאת סלע מאיר הוצאה לאור), ומייסד התיאטרון היהודי של ניו-יורק. בספריו, שוזר טוביה טננבאום את האנטישמיות העולמית עם חוויות אישיות והרפתקאות משונות, ומצליח בסגנונו הייחודי להוציא ממרואינו את מה שהם מנסים להסתיר. בריאיון, בין היתר הוא מספר לנו מי ניסו לצנזר בספרו את החלקים על האנטישמיות בגרמניה, ומי בארץ לא רצתה שספרו של טוביה "יזהם" את המייל שלה.
 דקה אחת



פרק 8 – שמחה רוטמן: ההיסטוריה הייחודית של "חוקת" מדינת ישראל

, 3 יולי
"התנועה למשילות ודמוקרטיה" פועלת לשמירת האיזונים בין המרכיבים השונים בשלטון במדינת ישראל ועל הערכים הדמוקרטיים. עו"ד שמחה רוטמן הוא ממייסדיה (יחד עם יהודה עמרני) והאורח שלנו בפרק זה. על פי התנועה, הכרעת הרוב, זכויות הפרט, הגינות שלטונית ושקיפות הן הבסיס לחברה דמוקרטית. בשיחה מתאר עו"ד רוטמן את התפתחות המהפכה השיפוטית שיצר בית המשפט העליון. לדבריו: בית המשפט העליון נכנס לוואקום שלטוני. וזאת למרות שהכנסת לא חוקקה חוקה, והיה ברור שהיא הסמכות הבלעדית בכל הקשור להכרעות שלטוניות. עו"ד רוטמן מסביר את משנתו לגבי ההבדלים בין ה"חוקה" הלא רשמית שלנו לחוקה האמריקאית. "כל אזרח משכיל בארה"ב יודע מי הכותבים של החוקה האמריקאית. אצלינו, מעטים יודעים שה"חוקה" שלנו מבוססת על סמך שיטות של פילוסופים מחו"ל שלא עסקו מעולם במשפט הישראלי. פשוט השופטים ברק ושמגר אהבו את תפיסותיהם".
 דקה אחת



פרק 1: ד”ר רן ברץ על מורשתו הפוליטית של זאב ז’בוטינסקי

, 2 יולי
זאב ז'בוטסינקי מוכר בישראל כהוגה הדעות של הימין. אבל, בשנים האחרונות, אפשר לזהות שתי מגמות ביחס של החברה הישראלית לז'בוטינסקי. מצד אחד, ז'בוטינסקי מהווה יותר ויותר מקור סמכות שמשתמשים בו כדי להצדיק דעות פוליטיות מסוימות. מצד שני, משתמשים בו שני הכוחות המרכזיים בפוליטיקה. זאת אומרת, יש פולמוס על מורשתו הפוליטית של זאב ז'בוטינסקי. יש ז'בוטינסקי של הימין, ויש ז'בוטינסקי של השמאל. אלו שתי תפיסות שונות במורשתו הפוליטית. בימין רואים בז'בוטינסקי מקור השראה לתמיכה בשוק חופשי, אבל בשמאל רואים בו מקור לתמיכה דווקא במדיניות סוציאלית; יש ז'בוטינסקי של קיר ברזל, ויש ז'בוטינסקי של מדינה עם ראש ממשלה יהודי וסגן ערבי; יש ז'בוטינסקי של דמוקרטיה ייצוגית שבה הרוב קובע, ויש ז'בוטינסקי של עליונות חירות הפרט על הכרעת הרוב. אם כך, יש לשאול: האם יכול ז'בוטינסקי באמת להיות מקור השראה לחשיבה ימנית ושמרנית בישראל? עם השאלה המנקרת הזאת, ועם שלל הדילמות שכרוכות בה, בפרק זה פונה בנימין שוורץ לרן ברץ, כדי לדון ב"מורשתו הפוליטית של זאב ז'בוטינסקי".
 דקה אחת



פרק 7 – אלעד מלכא: בלי כלים למשול, כשל הרשויות המקומיות בישראל

, 26 יוני
אלעד מלכא הוא חבר מועצת עיריית ירושלים, חבר תנועת "הליכוד", מנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, מרצה לכלכלה במכינות קדם צבאיות וכותב קבוע באתר "מידה". עו"ד תמיר דורטל ראיין את אלעד ודיבר אתו על סוגיית הרשויות המקומיות בישראל.
 דקה אחת